הנעורים בסרטים 00.19 פי די אף (PDF)




File information


Title: האוניברסיטה העברית בירושלים
Author: Student

This PDF 1.4 document has been generated by Writer / OpenOffice.org 3.4.1, and has been sent on pdf-archive.com on 19/08/2013 at 13:31, from IP address 85.65.x.x. The current document download page has been viewed 1416 times.
File size: 269.78 KB (34 pages).
Privacy: public file
















File preview


‫‪1‬‬

‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫הפקולטה למדעי הרוח‬
‫בית הספר לחינוך‬
‫המגמה לחינוך מיוחד‬
‫תשס"ט‬

‫השוואה באופן בו מופיע‬

‫מרד הנעורים בסרטים‬
‫בין סרטים משנות החמישים לסרטים משנות האלפיים‬
‫בפרספקטיבת המודל הביו‪-‬אקולוגי של אורי ברונפנברנר‬

‫עבודה סמינריונית‬

‫במסגרת הקורס‪:‬‬

‫נוער בסיכון במערכת החינוך‪37812 ,‬‬

‫מרצה‪:‬‬

‫גב' גילה אמיתי‬

‫מגישים‪:‬‬

‫י‪ .‬לב‪-‬אוהב‪ ,‬ת‪.‬ז‪022105530 .‬‬
‫מוטי אלקובי‪ ,‬ת‪.‬ז‪035783745 .‬‬

‫תאריך הגשה‪:‬‬

‫אוקטובר ‪2009‬‬

‫‪2‬‬

‫תוכן‪:‬‬
‫‪ .1‬מבוא ‪3 ................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬רקע תיאורטי ‪4...................................................................................................‬‬
‫‪ 2.1‬גיל ההתבגרות ומרד גיל הנעורים ‪4 ........................................................‬‬
‫‪ 2.1.1‬מרד גיל הנעורים ‪ -‬היבט חברתי ופסיכולוגי ‪4 ..............................‬‬
‫‪ 2.1.2‬המשימות ההתפתחותיות של גיל ההתבגרות ‪6 ............................‬‬
‫‪ .2.1.2.1‬התחום הגופני והמיני ‪6 ..............................................‬‬
‫‪ 2.1.2.2‬התחום הקוגניטיבי ‪7...................................................‬‬
‫‪ 2.1.2.3‬התחום הרגשי ‪7..........................................................‬‬
‫‪ 2.1.2.4‬התחום החברתי ‪8........................................................‬‬
‫‪ 2.2‬ההיסטוריה של הקולנוע וסרטי הנעורים ‪9 ............................................‬‬
‫‪ 2.2.1‬הקולנוע והנעורים ‪9....................................................................‬‬
‫‪ 2.2.2‬יחס הקולנוע בתחילת דרכו אל נושא הנעורים ‪9 ............................‬‬
‫‪ 2.2.3‬הופעת סרטי מרד הנעורים ‪9........................................................‬‬
‫‪ 2.3‬המודל הביו‪-‬אקולוגי של ברונפנברנר להתפתחות האדם ‪10......................‬‬
‫‪ .3‬תיאור וניתוח הסרטים בראי המודל הביו‪-‬אקולוגי‪13..................................‬‬

‫‪ 3.1‬הפרא – ‪The Wild One (1953) .........................................................13‬‬
‫‪ 3.1.1‬הרקע לסרט ‪13.............................................................................‬‬
‫‪ 3.1.2‬סיכום העלילה ‪14..........................................................................‬‬
‫‪ 3.1.3‬ניתוח הסרט בראי המודל ‪15...........................................................‬‬

‫‪ 3.2‬מרד הנעורים ‪Rebel Without a Cause (1955) ............................16 -‬‬
‫‪ 3.2.1‬הרקע לסרט ‪16..............................................................................‬‬
‫‪ 3.2.2‬סיכום העלילה ‪16..........................................................................‬‬
‫‪ 3.2.3‬ניתוח הסרט בראי המודל ‪17...........................................................‬‬
‫‪ 3.3‬מאמצע המאה ה‪ 20-‬אל תחילת המאה ה‪19.......................................... 21-‬‬

‫‪ 3.4‬שלוש‪-‬עשרה ‪Thirteen (2003) ...........................................................21‬‬
‫‪ 3.4.1‬הרקע לסרט ‪21..............................................................................‬‬
‫‪ 3.4.2‬סיכום העלילה וניתוח הסרט בראי המודל ‪22....................................‬‬

‫‪ 3.5‬ד'ה הילז – ‪The Hillz (2004) .............................................................. 24‬‬
‫‪ 3.5.1‬הרקע לסרט ‪24..............................................................................‬‬
‫‪ 3.5.2‬סיכום העלילה ‪25...........................................................................‬‬
‫‪ 3.5.3‬ניתוח הסרט בראי המודל ‪26............................................................‬‬
‫‪ .4‬דיון ‪28.......................................................................................................................‬‬

‫‪3‬‬
‫‪ .5‬ביבליוגרפיה ‪31 ......................................................................................................‬‬

‫‪ .1‬מבוא‬
‫בתקופת ההתבגרות עובר הפרט תמורות רבות יותר מכל תקופה מוגדרת אחרת‪ .‬מהבחינה האישית‬
‫מתרחשים שינויים בפיזיולוגיה‪ ,‬במיניות ובאינטלקט‪ ,‬ומצד הסביבה מופיעים שינויים בטבע הדרישות אותן‬
‫מעמידה החברה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬במציאות של ימינו‪ ,‬ובחברה המערבית במיוחד‪ ,‬נדרש הפרט בתקופת ההתבגרות‬
‫לבחון לראשונה את הדפוסים שהוטבעו בו בבית הוריו‪ ,‬להשיל את הלבוש הצר של ילדותו‪ ,‬ולהתחיל לגבש את‬
‫זהותו הבוגרת והעצמאית‪ .‬תהליך ההגדרה העצמית‪ ,‬חיפוש העצמאות וגיבוש הזהות עשוי להיות כרוך במרד‬
‫במוסכמות תוך התנערות מעולמו הישן של הצעיר‪ .‬התרחשות זו כרוכה בטלטלות ובמשברים‪ ,‬בהתנסויות‬
‫חדשות וביוזמות הרפתקניות‪ ,‬בנטילת סיכונים ובהתרסה‪ .‬אחד מהתחומים בו תקופה זו זוכה לייצוג ויזואלי‬
‫בעל תהודה רבה הוא הקולנוע‪ ,‬אשר במקביל להיותו ראי למציאות מהווה גם גורם היוצר אותה ומשפיע עליה‪.‬‬
‫עבודה זו מהווה ניסיון לבחון את השתקפותו של מרד הנעורים בקולנוע באמצעות פריסמת מודל אשר עלה‬
‫בהרחבה במסגרת קורס זה‪":‬נוער בסיכון במערכת החינוך" ‪ -‬המודל הביו‪-‬אקולוגי של הפסיכולוג אורי‬
‫ברונפנברנר‪.‬‬
‫באופן ספציפי לשם ביצוע מטרה זו‪ ,‬יובא תחילה רקע תיאורטי אשר יכלול רקע פסיכולוגי וחברתי‬
‫לגבי גיל הנעורים ונסיבות המרד הכרוך בו‪ ,‬ויתוארו המשימות ההתפתחותיות העומדות בפני המתבגר; תובא‬
‫סקירה של ההיסטוריה של הקולנוע ביחס לסרטי הנעורים; ויוצג מודל ההתפתחות הביו‪-‬אקולוגי‪ .‬רקע זה‬
‫יוביל להצגתם של ארבעה סרטים העוסקים במרד הנעורים‪ :‬שניים מהם – הנחשבים לקלאסיים וראשונים‬
‫מסוגם – משנות ה‪ 50-‬של המאה ה‪ , 20-‬ושניים מהם מתחילת שנות האלפיים‪ ,‬שנבחרו באקראי‪ .‬הסרטים יוצגו‬
‫בסדר כרונולוגי וינותחו בהתאם למודל‪ ,‬תוך דיון ביניים בשינוי המואץ של תפיסת מושג הילדות שהתחולל‬
‫במהלך המחצית השנייה של המאה עשרים‪ ,‬שינוי בעל השלכות משמעותיות בנוגע לגיל הנעורים ולשינוי שחל‬
‫באופן בו משתקף מרד הנעורים בסרטים‪ .‬לסיום יובא דיון אשר יהווה אינטגרציה של הניתוחים ומבט‬
‫רפלקטיבי מסכם‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫‪ .2‬רקע תיאורטי‬
‫‪ 2.1‬גיל ההתבגרות ומרד גיל הנעורים‬
‫‪ 2.1.1‬מרד גיל הנעורים ‪ -‬היבט חברתי ופסיכולוגי‬
‫"הצעירים הינם תאוותניים‪ ,‬נוחים לכעוס‪ ,‬ונוטים להיסחף אחר דחפיהם‪ ,‬ובמיוחד אלה המיניים‪...‬‬
‫ובהם אינם נוהגים ריסון‪ .‬כמו כן הם משתנים ללא הרף‪ ,‬ורצונותיהם ההפכפכים באים והולכים בה במידה‬
‫שהם סוערים ושוצפים‪ ...‬אם עובר הצעיר עבירה תהיה תמיד מופרזת ומוגזמת‪ .‬הם מרחיקים לכת בכל דבר‪,‬‬
‫ויהיה זה בענייני אהבה‪ ,‬שנאה או בכל דבר אחר‪ .‬הם רואים עצמם כיודעי כל‪ ."...‬בדברים זועמים אלה שיצאו‬
‫מפיו של אריסטו לפני אלפיים וחמש מאות שנה‪ ,‬ניתן למצוא את הדים אצל השקפות מודרניות מסוימות‬
‫)קונגר‪ ,( 2001 ,‬דוגמת רעיון תקופת ה‪'-‬סער ולחץ' שאותה הציג סטנלי הול בתחילת המאה ה‪ .20 -‬הול‪ ,‬תאר את‬
‫ההתבגרות כתקופה בה המתבגר חווה רגשות משתנים וסותרים‪ ,‬תנודות במצב הרוח‪ ,‬והתנהגות המאופיינת‬
‫בנטילת סיכונים‪ ,‬תולדה של השפעה ביו‪-‬גנטית‪ .‬במונחים פסיכואנליטיים‪ ,‬בגיל ההתבגרות יש עלייה בליבידו‪,‬‬
‫שנרדם והודחק בילדות‪ .‬גורם זה בצירוף הפירוק הנפשי מתחילים בערך בגיל ‪ 13‬ואמורים להסתיים בגיל ‪18‬‬
‫עם הגיבוש הנפשי‪ .‬אנה פרויד מניחה שבגרות מינית גורמת בהכרח לרמה גבוהה של חרדה ביחס לאותה‬
‫התפרקות נפשית‪ ,‬לנוכח הסכנה שהסכר של האגו ייפרץ על ידי היצר )סולברג‪ .(2007 ,‬בנוסף‪ ,‬מתייחסת פרויד‬
‫אל המתבגר כאל כמעט חולה נפש‪ ,‬בכך שדנה על אודות תהליך ההתבגרות כעל הפרעה המופיעה למשך מספר‬
‫שנים כחלק מן המהלך התפתחותי התקין‪ ,‬בסיומן הוא מגיע לגיבוש חדש כאדם בוגר שתכליתו עבודה ואהבה‪.‬‬
‫התיאוריה הפסיכו‪-‬חברתית של אריקסון מגדירה את גיל ההתבגרות כשלב החמישי במסלול ההתפתחות‪ ,‬שלב‬
‫שמאופיין על ידי החיפוש אחר הזהות או העצמי‪ .‬גישה זו רואה את ההתפתחות המתרחשת במפגש בין שינויים‬
‫בתהליכים פנימיים לבין אינטראקציות ותפקידים חברתיים‪ .‬הקונפליקט בשלב זה של החיים‪ ,‬הוא בין השגת‬
‫זהות מגובשת לבין הסיכון של בלבול זהויות‪ ,‬המומשג אצל אריקסון כהתנסויות חסרות תכלית‪ .‬סיום מוצלח‬
‫של שלב זה יביא לתחושה של עקביות פנימית ושל המשכיות עם הקהילייה )בטלר‪ .(2009 ,‬גם אם ניקח בחשבון‬
‫את תפיסתו של עופר )‪ ( Offer et. al., 1992‬היוצאת חוצץ נגד גישת ה‪'-‬סער והלחץ'‪ ,‬כתוצאה מממצאי מחקרם‬
‫השנויים במחלוקת )בטלר‪ ,( 2009 ,‬יש אחידות דעים בנוגע לכך שבתקופת מעבר זו שבין הילדות לבגרות‬
‫מתרחשת אצל המתבגר קפיצת מדרגה מהפכנית בהתפתחות הגופנית‪ ,‬הנפשית והקוגניטיבית‪ ,‬וכן חלים‬
‫שינויים משמעותיים במערכת הציפיות ממנו בבית ספר‪ ,‬במשפחה ובזירה החברתית‪ .‬לנוכח כל אלה מתרחש‬
‫אצל המתבגר שינוי הכולל עיצוב הדימוי העצמי וההערכה העצמית‪ ,‬כאשר תפיסה עצמית חיובית וחזקה‬
‫מהווה בסיס יציב לחוויית התבגרות חיובית ומפתחת )קציר‪.(2002 ,‬‬
‫תחילתה של תקופה זו מצוינת על ידי שינויים ביולוגיים של התבגרות מינית‪ ,‬בעוד שסיומה מוגדר על‬
‫ידי מעבר למעמד של בוגר‪ .‬במונחים של גיל גבולות אלה גמישים‪ .‬במשך שנים רבות היה מקובל לייחס את גיל‬
‫ההתבגרות לעשור השני של החיים‪ .‬ישנם אינדיקציות ברורות לכך שתקופת ההתבגרות נוטה להתרחב‪ ,‬לפחות‬
‫בעולם המערבי‪ .‬סיבה אחת לכך היא שהשלבים הראשונים של ההתבגרות המינית נוטים להתרחש בגיל‬
‫מוקדם יותר )‪ Herman-Giddens et al., 1997‬מתוך ‪ .(Goossens, 2006A‬סיבה חשובה אחרת היא שצעירים‬

‫‪5‬‬
‫רבים נשארים תלויים כלכלית בהוריהם בשנות העשרים שלהם‪ ,‬ודוחים בכך את המעבר לבגרות בשנים רבות‪,‬‬
‫כך שחוקרים שונים מתייחסים לשנות העשרה המאוחרות ועד לגיל ‪ 30‬כאל שלב התפתחות נפרד המכונה‬
‫"בגרות מתפתחת" )‪ Lerner, 2000‬מתוך ‪ .(Goossens, 2006A‬בגרות נתפסת כיום על ידי צעירים בתור סדרה‬
‫של מאפיינים אינדיבידואליסטים דוגמת קבלת אחריות עצמית‪ ,‬קבלת החלטות עצמאית ועצמאות כלכלית‪,‬‬
‫כאשר נישואין אינם נכללים בהם כפי שהיה מקובל בעבר‪ .‬במונחים של יצירת זהות‪" ,‬בגרות מתפתחת"‬
‫מציינת את המעבר מניסיונות חקר הססניים לניסיונות רציניים וממוקדים יותר של הגדרה עצמית‪ ,‬כפי‬
‫שבאים לידי ביטוי בתחומי האהבה‪ ,‬העבודה ותפיסת עולם )‪ Arnett, 2000‬מתוך ‪ .(Goossens, 2006A‬ניתן‬
‫להציג באור חיובי את תקופת הבגרות המתפתחת )‪ (18-25‬כגיל שבו הרצון והבחירה מגיעים לידי ביטוי יותר‬
‫מאשר בכל גיל אחר‪ .‬עם זאת‪ ,‬היבט קודר יותר מתבטא בכך שתקופת הגיל שבין הבגרות הביולוגית‬
‫והחברתית מהווה פרק משמעותי בכל הנוגע לעבריינות אצל מתבגרים‪ .‬צעירים רבים מעורבים בתקופה זו‬
‫בפעילות עבריינית מכיוון שזו מספקת גישה למעמד או לפריבילגיות של בוגר ) ‪ Moffitt, 1993‬מתוך‬
‫‪ .( Goossens, 2006A‬בעיה נוספת היא שצעירים הממשיכים להיות תלויים בהוריהם עד לשנות העשרים‬
‫המאוחרות מהווים יעד לתעשיית הבילוי והפנאי‪ .‬כך הופכים צעירים אלה לצרכנים של תעשייה המכוונת‬
‫לחלוטין לעבר תרבות ההמונים ‪ -‬דוגמת מוסיקה ואופנה – והחוסמת את הגישה לבגרות אמיתית ) & ‪Cote‬‬
‫‪ Alahar, 1996‬מתוך ‪. (Goossens, 2006A‬‬
‫העמידה במשימות המתלוות לתהליך ההתבגרות הפכה בתקופה המודרנית למורכבת וקשה יותר‬
‫להגשמה מבעבר‪ .‬כיום החברה משתנה במהירות‪ ,‬מפולגת לעתים קרובות‪ ,‬תקפותם של מוסדות חברתיים‬
‫מסורתיים עומדת בסימן שאלה‪ ,‬ונחלשה סמכותם של המבוגרים‪ .‬התפקידים המסורתיים של גברים ונשים‬
‫עוברים שינויים‪ ,‬הקשיים בחיזוי הדרישות להתמחויות בעתיד מתגברים‪ ,‬וסוגי הזהויות האישיות והחברתיות‬
‫אשר יכולים להתאים לעולם של היום עלולים לעבור שינוי )קונגר‪.(2001 ,‬‬
‫נהוג לקשור את משבר גיל ההתבגרות לתחלואיה של חברת המערב‪ ,‬שכן בחברות מסורתיות סממני‬
‫משבר זה מופיעים באופן חלש בהרבה‪ ,‬או שאינם מופיעים כלל‪ .‬חלק מן העימותים המתעוררים בין מתבגרים‬
‫להוריהם בחברה המודרנית נוצרים עקב היעדרם של קווים מנחים בנוגע להתנהגות ההולמת מתבגרים בכל‬
‫גיל וגיל‪ .‬מקובל להניח שלטכסי המעבר בחברה השבטית יש השפעה חיובית על הפרט המתבגר‪ ,‬ושלילתם מן‬
‫המתבגרים במערב גוררת החרפת התסמינים‪ .‬בחברות פרימיטיביות נהוג להגדיר בבירור את חובותיהם‬
‫וזכויותיהם של בני כל קבוצת גיל‪ ,‬וקיימת נטייה ליצור קו גבול מובחן ובירור בין תקופת ההתבגרות למעמד‬
‫הבגרות‪ ,‬כאשר המעבר מתקפה לתקופה מצוין באמצעות 'טכסי מעבר' או טכסי חניכה‪ .‬העמידה במבחני מעבר‬
‫אלו מציינת את עובדת התקבלותם של הצעירים כחברים בוגרים‪ ,‬גם אם זוטרים עדיין‪ ,‬בחברה אשר מעניקה‬
‫להם חופש אך מצפה מהם גם לעמידה במחויבויות שונות‪ .‬קונפירמציה‪ ,‬בר מצווה או מסיבת הבגרות איבדו‬
‫את משמעותם כטכסי מעבר‪ .‬השינויים החברתיים‪ ,‬המוסריים והפוליטיים התכופים שהתחוללו בעשורים‬
‫האחרונים הביאו לכך שהמתבגרים גדלים בעולם שונה בתכלית מזה בו גדלו הוריהם וכתוצאה מכך עשוי‬
‫ניסיונם של ההורים עצמם להיות חסר תועלת ברובו בבואם לנסות ולהבין את צרכיהם‪ ,‬בעיותיהם‬
‫ומטרותיהם של ילדיהם המתבגרים )קונגר‪.(2001 ,‬‬
‫הפסיכולוג הבריטי ג'ון קולמן פיתח מודל שניסה להשיב על השאלה מדוע רוב המתבגרים מצליחים‬
‫להתמודד היטב עם השינויים הרבים של ההתבגרות‪ ,‬בעוד שמיעוטם חווה בעיות רציניות עקב שינויים אלה‪.‬‬
‫לפי מודל זה‪ ,‬השינויים הללו‪ ,‬שכולם גורמים הקשורים ביחסים חברתיים‪ ,‬מתנהלים בהדרגה אצל רוב‬
‫המתבגרים‪ ,‬כאשר בכל שלב מקבל אחד מהם את המיקוד‪ ,‬אם מדובר ביחסיהם עם הוריהם‪ ,‬חבריהם בני‬

‫‪6‬‬
‫אותו מין‪ ,‬חבריהם מן המין השני‪ ,‬חבורת בני גילם‪ ,‬או עם דמויות סמכות‪ .‬רק קבוצה קטנה יחסית המונה‬
‫בערך כ‪ 20%-‬מכלל המתבגרים נאלצת עקב הנסיבות להתמודד עם מספר גורמים או עם כולם באותו זמן‪ ,‬דבר‬
‫המביא להצפה אשר ניכרת בסימני הלחץ והסערה של ההתבגרות‪ Coleman, 1974 ) .‬מתוך ‪Goossens,‬‬
‫‪ .( 2006B‬שיעור ההתאבדויות בגיל ההתבגרות אינו הגבוה ביותר לעומת גילים אחרים‪ ,‬אולם מחשבות‬
‫התאבדות‪ ,‬ניסיונות התאבדות והתנהגות מסוכנת שכיחים בגיל זה יותר מאשר בכל גיל אחר‪ .‬התאבדות‬
‫נחשבת לגורם המוות השני בשכיחותו בקרב בני‪-‬נוער בעולם המערבי )הגורם הראשון הוא תאונות דרכים(‪.‬‬
‫ההערכה היא שמספר ניסיונות ההתאבדות גדול פי ‪ 100-200‬ממספר ההתאבדויות‪ ,‬ורק מקצתם מדווחים‬
‫לרשויות )תקווה ומי‪-‬עמי‪.(2004 ,‬‬
‫‪ 2.1.2‬המשימות ההתפתחותיות של גיל ההתבגרות‬
‫ניתן לסווג את המשימות ההתפתחותיות של גיל ההתבגרות לארבעה תחומים מרכזיים‪:‬‬
‫‪ .2.1.2.1‬התחום הגופני והמיני‪ :‬התופעות הביולוגיות העיקריות שלהן השפעה מכרעת על המתבגר הן‬
‫ההתפתחות הגופנית והשינויים המיניים‪ .‬בגיל ‪ 10‬מתחילה תקופה הנמשכת בין ‪ 4 – 2‬שנים ובה מתרחשות‬
‫הצמיחה וההתפתחות בקצב מואץ‪ :‬משתנה הגובה‪ ,‬המשקל ותווי הפנים; אצל הנער משתנה גם הקול;‬
‫מתפתחים אברי מין פנימיים וחיצוניים; וחלים שינויים גם בלחץ הדם ובקצב פעימות הלב‪ .‬בסופם של‬
‫תהליכים אלה בני הנוער הם בבחינת בוגרים‪ ,‬השונים מילדים הן בחזותם והן בכושריהם‪ ,‬כאשר החשוב בהם‬
‫הוא כושר הרבייה‪ .‬הגורם העיקרי לשינויים בכל המערכות הביולוגיות של הגוף הוא פעילות הורמונאלית‬
‫מוגברת‪ .‬ההתעוררות הפיזיולוגית מתחילה בגיל ובקצב שונים אצל ילדים שונים‪ ,‬אם כי סדר תהליכי‬
‫ההתפתחות זהה אצל כולם‪ .‬הקפיצה ההתפתחותית‪ ,‬כפי שמכונה ההתפתחות הגופנית בגיל ההתבגרות‪,‬‬
‫מתרחשת בקצב שונה ובדרך שונה אצל שני המינים‪ .‬אצל הבנים היא מופיעה בין גיל ‪ ,13.5 – 9‬מגיעה לשיאה‬
‫בממוצע בגיל ‪ 14 - 13.5‬ונמשכת עד גיל ‪ 18‬בערך‪ .‬אצל הבנות הצמיחה המהירה לגובה עשויה להתחיל בין גיל ‪8‬‬
‫– ‪ ,11.5‬מגיעה לשיאה בגיל ‪ ,12 – 11.5‬ונמשכת בקצב איטי יותר עד גיל ‪ .17 – 16‬תחושת הגוף של המתבגר‬
‫משתנה‪ ,‬והוא יכול להיראות מגושם מעט תוך הסתגלותו למימדי גופו החדשים‪ .‬חוסר מודעות לתהליכים אלה‬
‫עלול לעורר דאגה בשל השינויים הפתאומיים‪ ,‬דאגה שמחריפה לנוכח ההשוואה לחברים‪ .‬תופעות אופייניות‬
‫נוספות העלולות לעורר דאגה אצל המתבגרים בהקשר לדימוי העצמי הן משקל יתר ופצעי הבגרות )זיו‪.(1984 ,‬‬
‫במהלך התחלפות הקול אצל נערים גדלה הגרוגרת ומתרחבת ומיתרי הקול מכפילים את אורכם‪ ,‬כתוצאה מכך‬
‫יורד קולו של נער ממוצע באוקטאבה שלמה‪ .‬נער ממוצע יזדקק לשנתיים לפחות כדי להשתלט על שינוי זה‬
‫באופן מושלם‪ ,‬ובמהלכה של תקופה זו עשויות להתרחש קפיצות פתאומיות מקול בס עמוק לקול גבוה וצייצני‬
‫)קונגר‪ .(2001 ,‬ההתבגרות המינית מתרחשת בין גיל ‪ 16 – 9‬אצל בנות ו‪ 17 – 10 -‬אצל בנים‪ .‬ההתפתחות‬
‫הפיזית מלווה בהפרשה מוגברת של הורמונים ושינויים פיזיים נצפים‪ .‬מדובר בשינויים משמעותיים מאוד‬
‫המתרחשים בפרק זמן קצר יחסית‪ ,‬שאליהם צריך המתבגר להסתגל ולקבלם כחלק ממנו‪ .‬סימני המין‬
‫הראשוניים קשורים בהתפתחות אברי המין עצמם‪ ,‬והמשניים כוללים את צמיחת החזה אצל הבנות‪ ,‬הופעת‬
‫שיער פנים והתעבות הקול אצל בנים‪ ,‬והופעת שיער תחת בית השחי אצל שני המינים‪ .‬אצל הבנות מופיעה‬
‫הווסת המסמנת את מוכנותה לרבייה‪ ,‬ואצל הבנים מתבטאת הבשלות המינית‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהופעת קרי לילה‪,‬‬
‫תופעות העלולות להתקבל בתחושות מבוכה וחרדה )זיו‪ ;1984 ,‬קונגר‪.(2001 ,‬‬
‫טווח התפתחות והפערים בין נערים לנערות‪ ,‬וכן ההבדלים באותה קבוצת מין‪ ,‬עשויים להוביל לכך‬
‫שבשלב זה יהיו מתבגרים שיסבלו מדימוי גוף נמוך‪ .‬יש בני נוער שיעשו דיאטות קיצוניות והתעמלות מוגזמת‬

‫‪7‬‬
‫מתוך מחשבה שאינם נראים מספיק טוב‪ .‬השינויים ההורמונאליים‪ ,‬הפיזיים והאחרים עשויים לבלבל ולעורר‬
‫תחושות של חוסר ודאות וחוסר בטחון‪ .‬בנים חרדים מזקפה ספונטנית‪ ,‬נערות לעיתים מתביישות מצמיחתו‬
‫המהירה של החזה‪ .‬מתבגר שמתפתח מאוחר יכול לחוש שמשהו לא בסדר איתו‪ ,‬ושאינו עומד בקצב‪ ,‬ובמקביל‬
‫מתבגרת שמתפתחת מוקדם מידיי עשויה לפתח הפרעות אכילה )קציר‪ .(2002 ,‬ההתעוררות המינית החזקה‬
‫שחלה עם השינויים המיניים אצל שתי קבוצות המגדר‪ ,‬מביאה לשינויים חברתיים בקבוצת בני הגיל כאשר‬
‫מתחילים להיווצר יחסים חברתיים ומאוחר יותר רומנטיים בין המינים )קציר‪ ;2002 ,‬זיו‪.(1984 ,‬‬
‫לפי אריקסון‪ ,‬תקופת ההבשלה הפיזית עלולה לעורר בראשית גיל ההתבגרות תחושה של חוסר‬
‫רציפות לגבי ההתפתחות הקודמת‪ ,‬עקב היותם של שינויים אלה שונים באיכותם מאלה שנחוו בילדות‪ .‬השינוי‬
‫הפיסיולוגי הקיצוני מפריע ליצירת דימוי‪-‬גוף מהימן‪ ,‬וכרוך במשבר פסיכולוגי כיוון שנושא יצירת הזהות כפוף‬
‫למיניות‪ .‬על המתבגר ליצור זהות‪-‬אני וללמוד לקבל את השינויים הגופניים ואת תחושת היצריות החדשה‬
‫כחלק מעצמו‪ ,‬ומכאן שמשבר הזהות תלוי לפחות בחלקו בגורמים פסיכו‪-‬פיסיולוגיים‪ .‬אם זהות האני לא‬
‫מתמסדת באופן מניח את הדעת במשך תקופת ההתבגרות‪ ,‬קיימת סכנה ביחס להמשך התפתחות האני‪ .‬לפי‬
‫אריקסון‪ ,‬ספק רציני בזהות המינית גורר במקרים רבים עבריינות ותופעות פסיכוטיות )מוס‪.(1988 ,‬‬
‫‪ 2.1.2.2‬התחום הקוגניטיבי ‪ :‬בתקופת ההתבגרות מתפתחת החשיבה ומגיעה לזו המאפיינת אדם‬
‫מבוגר‪ ,‬מתפתחת היכולת המילולית ובה יכולות הניסוח וההמשגה‪ ,‬ומתפתחת יכולת ההכללה והבנת חוקיות‪.‬‬
‫בסביבות גיל ‪ 12‬נכנסים הצעירים לתקופה המכונה על ידי פיאז'ה 'שלב הביצועים הפורמאליים' המתבטאת‬
‫בהעברת מרכז הכובד החשיבתי מן המציאותי – מה שקיים כפי שהוא‪ ,‬אל האפשרי – מה שיכול להיות‪ .‬חמש‬
‫תכונות עיקריות מאפיינות את המיומנויות הקוגניטיביות החדשות אשר מפתחות בתקופה זו‪ :‬א‪ .‬תיאום בין‬
‫מספר מימדים נמדדים; ב‪ .‬גישה צירופית – בהתמודדות עם בעיה – שימוש בהליך שיטתי של עריכת כל‬
‫האפשרויות שיכולות להופיע; ג‪ .‬הסקה מדעית – בידוד משתנים והוכחה לוגית‪ ,‬הסקה סיבתית‪ ,‬האפשרות‬
‫להבחין‪ ,‬לשלב ולשלוט במספר פקטורים; ד‪ .‬הבחנה בין חוקים תיאורטיים וממצאים אמפיריים; ה‪ .‬חשיבה‬
‫מופשטת ברמות גבוהות יותר מאשר קודם לכן‪ .‬כמו כן הולך וגדל הידע המדעי ומופיעה חשיבה מטא‪-‬‬
‫קוגניטיבית‪ .‬תפיסת הזמן מתרחבת ומאפשרת הבנה חדשה של רצף בין עבר‪ ,‬הווה ועתיד‪ ,‬וחלה התקדמות‬
‫בתפיסת פרספקטיבה היסטורית‪ .‬ההכרה החברתית מתפתחת ומופיעה חשיבה ביקורתית על סדרי החברה‪,‬‬
‫ישנה התקדמות בניתוח מצבים חברתיים על מורכבויותיהם‪ ,‬ובתפיסת עקרונות חברתיים‪ .‬בגיל זה מתפתחת‬
‫החשיבה על העצמי והבניית העצמי‪ ,‬ומתפתחת תחושת זהות הכוללת גם את תחום העיסוק‪ ,‬הזהות המינית‬
‫והמחויבות האידיאולוגית‪ ;Lehalle, 2006) .‬קציר ‪(2002‬‬
‫‪ 2.1.2.3‬התחום הרגשי‪ :‬השלכות שינויים אלה של הכושר התפיסתי מרחיקות לכת ונוגעות לשינוי‬
‫באופיים של יחסי המתבגר עם הוריו‪ ,‬להופעת מאפייני אישיות ומנגנוני הגנה פסיכולוגיים‪ ,‬להתעניינות גוברת‬
‫והולכת בערכים חברתיים‪ ,‬פוליטיים ואישיים‪ ,‬ואף להתפתחותה של תחושת הזהות האישית‪ .‬המתבגר מטיל‬
‫ספק בערכים בהם מחזיקים הוריו‪ ,‬משווה אותם‪ ,‬ומאשים אותם בחוסר עקביות בין הערכים בהם הם‬
‫אמורים לדבוק לבין התנהגותם הממשית‪ .‬מתבגרים מגלים ביקורת חסרת רחמים כלפי מערכות חברתית‪,‬‬
‫פוליטיות ודתיות‪ ,‬ועוסקים בבניית מערכות חלופיות משוכללות‪ ,‬אם כי תיאורטיות ביותר‪ .‬חלק נכבד‬
‫מדאגתם הנלהבת לכאורה של המתבגרים למצוא ליקויים בהוריהם ובסדר החברתי‪ ,‬ומרצונם ליצור‬
‫אלטרנטיבה‪ ,‬מתבטא בסופו של דבר במילים יתר מאשר במעשים‪ .‬מתבגרים רבים נותנים ביטוי קולני‬
‫למסירותם לאידיאליים הומניטאריים‪ ,‬אך עושים רק מעט כדי לקדם אותם )קונגר‪ .(2001 ,‬מתבגרים רבים‬

‫‪8‬‬
‫הופכים להיות אנליטיים‪ ,‬נוהגים להתבונן יותר בפנימיותם ולשקוע בבעיות פילוסופיות‪ .‬לעתים הם נראים‬
‫כאגוצנטריים במחשבותיהם ובהתנהגותם‪ ,‬תוך אמונה שגם האחרים מוטרדים מהופעתם החיצונית‬
‫והתנהגותם )‪ .( Elkind, 1967‬תחושת זהות מוגדרת המופיעה אצל המתבגר עשויה להביאו לנסות תפקידים‬
‫רבים ושונים בחיפושיו אחר אלו אשר ייראו לו כמעניקי סיפוק וכמאתגרים )קונגר‪ .(2001 ,‬שינויי התפיסה‬
‫המתרחשים בתקופה זו משתקפים גם באהבתו של המתבגר‪ ,‬אשר אינה מתרכזת באדם האחר כפי שהוא‬
‫באמת‪ ,‬אלא בפנטסיה אודותיו )קוננגר‪.(2001 ,‬‬
‫‪ 2.1.2.4‬התחום החברתי ‪ :‬גיל ההתבגרות הוא תקופה משמעותית של פיתוח מערכת יחסים עם חברים‬
‫ועם בני המין השני ושכלול היכולת להשתלב במערך חברתי‪ .‬משימת חיפוש הזהות קשה הרבה יותר בתקופה‬
‫של שינויים חברתיים תכופים‪ ,‬שבה אבדו העוגן המשפחתי והמסורת הקהילתית‪ .‬העתיד נעשה הרבה פחות‬
‫ניתן לניבוי והדור המבוגר אינו מסוגל לספק מודלים הולמים לתפקידים עבור הדור הצעיר‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬ישנה‬
‫חשיבה רבה ביותר לקבוצת השווים העוזרת למתבגר בחיפושיו אחר תשובה לשאלת הזהות‪ .‬סבל רב יכול‬
‫להיגרם לצעיר שאינו מרגיש אהוד ומקובל על חבריו‪ .‬הרגשת דחייה או ניכור עלולה להביא צעירים לתחושת‬
‫בדידות‪ ,‬ואם מצטרפים אליה גורמים נוספים היא יכולה להוליד דיכאון‪ ,‬הסתגרות‪ ,‬זעם‪ ,‬ואפילו פנטזיות‬
‫אובדניות‪ .‬קבוצת השווים אינה בהכרח בני אותו הגיל‪ ,‬אלא בני אותה רמת התפתחות מבחינה חברתית‪,‬‬
‫רגשית וקוגניטיבית‪ .‬לקבוצת השווים מספר פונקציות‪:‬‬
‫‪ .1‬מקור כוח והשתייכות חברתית מעמדית של אלה שאינם כבר ילדים אך עדיין לא מבוגרים‪.‬‬
‫‪ .2‬משוב מתמיד ומתמשך שמעניקים המתבגרים זה לזה על מנת להתחיל ולבסס את הזהות העצמית‪ .‬מראה‬
‫זו הינה מקור חשוב להשוואה בין האופן שבו המתבגר תופס את עצמו לאופן בו הוא נתפס על ידי‬
‫הסביבה‪ .‬ההשוואה חברתית מאפשרת הערכה עצמית ביחס לנורמות ולדפוסים‪.‬‬
‫‪ .3‬מודל לחיקוי אשר מתוכו נובע גם הלחץ החברתי להזדהות ולהידמות במראה החיצוני ובהתנהגות‬
‫לקבוצת השווים‪ ,‬תוך מתן משמעות להיותו של המתבגר שייך למגדר מסוים‪.‬‬
‫‪ .4‬תמיכה בצורך להבדלות מההורים‪ ,‬תוך מצע של דרכים אלטרנטיביות‪.‬‬
‫‪ .5‬אב טיפוס לקשרים בעתיד‪ ,‬מקור להתפתחות רגשית ולרכישת מיומנויות חברתיות כגון ניהול‬
‫קונפליקטים וויסות תוקפנות‪.‬‬
‫‪ .6‬מקלט פיזי ורגשי של הבנה וקבלה‪ ,‬שבו יכול המתבגר לחלוק תחושות דומות ולהבין שאינו בודד בכל‬
‫התהליכים והחוויות הללו‪ ,‬אשר נושאים לעתים קרובות אופי מבלבל ומאיים‪ .‬חבריו של המתבגר תופסים‬
‫את מקום ההורים בהתנסויות עצמאיות ומהווים גורם חיוני לדימוי עצמי חיובי ולמניעת בדידות‪ .‬אמנם‬
‫קונפליקטים תכופים הם דבר נפוץ גם בחברויות קרובות בגיל ההתבגרות‪ ,‬אך עם זאת למתבגרים יש‬
‫תחושות מחויבות גבוהות לחבריהם ונכונות לטפח את החברות‪ .‬בתוך כך‪ ,‬לחברויות יכולות להיות‬
‫השפעות שליליות‪ ,‬תלוי בסוג החברים ואיכות החברות‪ .‬השפעות יכולות להיות לשימוש בטבק‪ ,‬אלכוהול‬
‫או סמים‪ .‬חברים עבריינים יכולים לחברת אחד את השני לכיוון של סטייה חברתית ולמסלול שמוביל‬
‫לעבריינות ולפשע‪.‬‬
‫ההתבגרות הפיזיולוגית‪ ,‬הפסיכולוגית והחברתית של בני הנוער מלווה בעליה בעוררות המינית וכן התעניינות‬
‫בבני המין השני ובנושא הזהות המינית וכל הקשור ביחסים זוגיים‪ .‬הקצב בו יתקדם המתבגר לקראת מערכת‬
‫יחסים אינטימית תלוי במספר גורמים‪ :‬הרקע התרבותי )חברה שמרנית מול מתירנית(; מעמד סוציו‪-‬‬
‫אקונומי; הרקע המשפחתי ואיכות היחסים עם ההורים; קודים ונורמות של קבוצת השווים; ואפיונים‬
‫אישיותיים של המתבגר )יכולת לעמוד בלחץ חברתי‪ ,‬נורמות מוסר וכו'(‪ .‬את אהבת גיל ההתבגרות ניתן לראות‬

‫‪9‬‬
‫כהשלכת הזהות העצמית הבלתי ברורה על מישהו אחר‪ ,‬תוך ניסיון לחפש באמצעותו הבהרה עצמית‪ .‬המעבר‬
‫מקשר לקשר מאפשר למתבגר להתנסות בתפקידים משלימים שונים‪ ,‬דבר העוזר לו ליצור את זהותו העצמית‪.‬‬
‫)זיידר‪ ;1997 ,‬מוס‪;1988 ,‬קציר‪(Scholte & Van Aken, 2006 ;2002 ,‬‬

‫‪ 2.2‬ההיסטוריה של הקולנוע וסרטי הנעורים‬
‫‪ 2.2.1‬הקולנוע והנעורים‬
‫אנשי האקדמיה ייחסו לקולנוע לעתים קרובות את המטאפורה של מראה‪ .‬קראקור מתייחס ל"עולם‬
‫שהם ]הסרטים[ משקפים" )‪ Kracauer, 1947‬מתוך ‪ ,(Considine, 1985‬ורוזן גורס שסרטים הם "המראה‬
‫הניצבת אל מול פניה המחוספסות של החברה" )‪ Rosen, 1937‬מתוך ‪ .(Considine, 1985‬קונסידיין מוסיף‪,‬‬
‫כי כאשר מתחילים להתבונן במראה של הנעורים חשוב לזכור שהדמויות הנראות‪ ,‬העלילה בה אנו פוגשים‪,‬‬
‫הנושאים החוזרים והמוטיבים הנפרשים‪ ,‬משקפים לא רק את הדעות והערכים של הקהל‪ ,‬לא רק את הגישה‬
‫והרעיונות של יוצרי הסרט‪ ,‬ולא רק את המצב החברתי הנתון‪ ,‬אלא שילוב של כל הגורמים גם יחד )‬
‫‪.(Considine, 1985‬‬
‫הקולנוע אינו פועל בחלל ריק‪ .‬סרטים נוצרים בתנאים היסטוריים ותרבותיים מסוימים ומגיבים‬
‫אליהם ברמות שונות‪ .‬שאלת השפעותיהם של התנאים ההיסטוריים על הקולנוע היא מורכבת משום‬
‫שהסרטים לא רק מגיבים לאירועים היסטוריים מסוימים‪ ,‬אלא לוקחים חלק פעיל ומרכזי בעיצוב ומיקום‬
‫הדימוי של אירועים אלו בתודעה הציבורית והתרבותית‪ .‬לקולנוע יש קשר מיוחד עם בני הנוער‪ ,‬כאשר מצד‬
‫אחד‪ ,‬כצרכנים‪ ,‬הם בעלי כוח השפעה על תעשייה זו‪ ,‬ומצד שני חוסר הבגרות המאפיין את תקופה ההתבגרות‬
‫מותיר את הצעירים פתוחים להשפעה ומניפולציה‪ ,‬שכן בגיל זה נמצאים הצעירים בשלב התפתחות זהותם‬
‫האישית‪ ,‬תהליך של גיבוש ערכים וגישה לחיים‪ .‬משם כך יש להתייחס לקולנוע כאחד הכוחות הפוטנציאלים‬
‫שיכולים להשפיע לטובה או לרעה על יכולתם של בני הנוער לתפוס את עצמם ואת החברה בהם הם חיים )‬
‫‪ .( Shary, 2005‬סרטי הנעורים מוליכים את גיבוריהם מהנהנתנות ומהנעורים‪ ,‬מרגשות ומאוויים פרטיים‪,‬‬
‫מפתיחות יצירתית ונטיות מהפכניות‪ ,‬לקבלה קונפורמית של הנורמות‪ ,‬האידיאלים והמיתוסים מהעבר של‬
‫החברה הבוגרת‪ .‬הפרטים וזהותם העצמית הייחודית מוכפפים בסרטים אלה‪ ,‬כמו בטכסי מעבר‪ ,‬ל= מ< רות‬
‫החברה אליה הם שייכם" )טלמון‪.(2001 ,‬‬
‫‪ 2.2.2‬יחס הקולנוע בתחילת דרכו אל נושא הנעורים‬
‫בעשורים הראשונים לקיומו‪ ,‬היה הקולנוע פופולארי דיו מכדי שחברות ההפקה יראו צורך להפיק‬
‫סרטים המכוונים במיוחד לילדים ובני נוער‪ ,‬מה גם שהניחו שאלה נהנים מאותם סרטים שאוהבים הוריהם‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 30-40-‬כיכבו כגיבורים בסרטים בני נוער כמו מיקי רוני וג'ודי גארלנד‪ ,‬והמשיכו לשחק בני נוער גם‬
‫אל תוך שנות העשרים לחייהם‪ .‬הגדרה העכשווית של סרטי נעורים – סרטים על בני נוער ועבורם – לא הייתה‬
‫כוללת סרטים אלה בתחומה‪ ,‬מאחר ויעדם היה קהל מבוגר‪ ,‬ואילו סרטי נעורים מובהקים דנו בעיקר בנוער‬
‫בעייתי‪ .‬מקובל היה לקשור בין ילדים ותמימות‪ ,‬למעט נושא פשיעת נעורים )‪ ,(juvenile delinquency‬עליו‬
‫נעשו אין ספור סרטים‪ .‬סרטים אלה בחנו הקשרים חברתיים לתופעה זו‪ ,‬כאשר הגורמים הרווחים יוחסו למצב‬

‫‪10‬‬
‫כלכלי בעייתי‪ ,‬כמו גם לבתי ספר‪ ,‬להורים‪ ,‬לבתי משפט‪ ,‬להתפתחות עירונית ולמעבר לפרוורים; ומקובל היה‬
‫להפנות את האצבע המאשימה יותר ויותר כלפי בני הנוער עצמם )‪.(Shary, 2005‬‬
‫‪ 2.2.3‬הופעת סרטי מרד הנעורים‬
‫התופעה המכונה בפינו "בני נוער" החלה להיות רווחת באופן מובהק רק בתקופה שלאחר מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬ותפסה תאוצה בשנות ה‪) 50-‬באמצע שנות ה‪ 50-‬היו כ‪ 14.5-‬מיליון בני נוער בארה"ב ועד לשנת‬
‫‪ 1964‬נמנו בה כ‪ 22-‬מיליון בני נוער(‪ .‬בתחילת שנות ה‪ 50-‬השתפר המצב הכלכלי בארה"ב‪ ,‬וכאשר יותר ויותר‬
‫אמריקנים קנו בתים ומכוניות ועברו לגור באזורי הפרוורים‪ ,‬גם בני נוער החלו להחזיק במכוניות דבר שהקנה‬
‫להם ניידות ועצמאות‪ ,‬ושחרר אותם אל מעבר לגבולות אזור השכונה בה גרו‪ .‬כמו למבוגרים‪ ,‬עכשיו גם להם‬
‫היה כסף כיס לפזר‪ ,‬ובעקבות כך פנה הקולנוע במידה הולכת וגוברת לבני נוער ולצעירים‪ .‬בעקבות המצב‬
‫הכלכלי המשופר אמריקאים רבים יותר יכלו לרכוש מכשירי טלוויזיה‪ ,‬וכתוצאה ישירה מכך הלכו פחות לבתי‬
‫קולנוע )ירידה של כ‪ 50%-‬בין השנים ‪ .(1959–1949‬בני הנוער השאירו את ההורים לראות טלוויזיה בבית והלכו‬
‫לבתי הקולנוע‪ ,‬על כן החליטה הוליווד להתמקד בהם‪ .‬כך הפכו בני הנוער להיות פלח שוק ריווחי ביותר‬
‫מבחינה כלכלית והתעשיות השונות החלו לייצר מוצרים במיוחד עבור קהל זה‪ .‬הוכח כי כבר מגיל צעיר בני‬
‫הנוער מהווים גורם רציני ובעל העדפות ברורות‪ ,‬ומשפיעים על אופן הצריכה המשפחתית‪.‬‬
‫לסיבות הכלכליות לפריחת סרטי הנעורים נוספה עובדת שינוי מיקומם החברתי של בני הנוער‬
‫האמריקנים‪ ,‬אשר הוגדר מחדש בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה‪ .‬בני הנוער החלו ליהנות מעצמאות‬
‫חדשה שנבעה מעובדת היותו של האב במלחמה שהתרחשה בצדו השני של העולם‪ ,‬והאם תורמת את חלקה‬
‫למאמץ המלחמתי בעבודה במפעלים‪ .‬כתוצאה מכך היו ההורים מעורבים פחות בחייהם של הצעירים‪ ,‬אשר‬
‫בשנות ה‪ 50-‬נהיו שונים מאוד מקודמיהם‪ .‬אחד הביטויים הבולטים לכך היה מוזיקת הרוק‪-‬אנד‪-‬רול‪ ,‬סגנון‬
‫מוזיקאלי קצבי ואנרגטי אשר אומץ על ידי הצעירים כאמצעי מרד ובידול מהדור הקודם‪ .‬בשנות החמישים‬
‫הסתמן שינוי משמעותי ביותר בקולנוע האמריקני בעקבות שתי החלטות של בתי המשפט העליון בארה"ב‪:‬‬
‫ההחלטה הראשונה משנת ‪ 1948‬קבעה כי חברות ההפקה יאלצו למכור את בתי הקולנוע‪ ,‬שהיו עד לאותו רגע‬
‫בבעלותם הבלעדית‪ ,‬מה שאפשר כניסה של חברות קטנות יותר ומגוונות יותר לבתי הקולנוע; ההחלטה‬
‫שאפשר עיסוק בנושאים מגוונים יותר בסרטים‪.‬‬
‫השנייה הגדילה את חופש הביטוי של הסרטים‪ ,‬מה >‬
‫החל משנות ה‪ 60-‬דעך ז'אנר סרטי הנעורים שבמרכזו היה פשיעת נעורים‪ ,‬ופינה מקום לנושאים‬
‫חדשים ונועזים יותר‪ ,‬ולקראת סוף עשור זה עמדה ארה"ב לגלות סוג חדש לגמרי של מרד נעורים‪ .‬עד שנות ה‪-‬‬
‫‪ 60‬נעשו מעט מאוד סרטי נעורים שנכנסו לקטגוריה של דרמה‪ .‬חלק מהסיבות היו שהוליווד התלבטה כיצד‬
‫לייצג בצורה ריאליסטית את בני הנוער‪ .‬יחד עם זאת עד לשנות ה‪ 50-‬שלט בתעשיית הקולנוע "קוד ההפקה"‬
‫)עליו יפורט בהמשך( שגזר מגבלות רבות‪ ,‬וכך לא יכלו חברות ההפקה לטפל בנושאים מרכזיים שהעסיקו בני‬
‫נוער כגון מיניות‪ ,‬קריאת תגר או פקפוק בסמכות המבוגרים‪ ,‬אלכוהול וסמים‪ .‬החל משנות ה‪ 60 -‬החלו סרטים‬
‫לעסוק יותר ויותר בבני נוער ובנושאים ריאליסטים ומורכבים כגון מוסר‪ ,‬מיניות ואפילו שפיות ) ‪Shary,‬‬
‫‪.(2005‬‬

‫‪ 2.3‬המודל הביו‪-‬אקולוגי של ברונפנברנר להתפתחות האדם‬
‫לפי המודל הביו‪-‬אקולוגי שפיתח הפסיכולוג אורי בונפנברנר‪ ,‬התפתחות מוגדרת כתופעה של‬
‫ההמשכיות והשינויים במאפיינים הביו‪-‬פסיכולוגיים של האדם כיחיד או כקבוצה‪ .‬התופעה מתרחבת במשך‬
‫מסלול החיים לאורך רצף הדורות ודרך תקופות היסטוריות בעבר ובהווה‪ .‬מרכיב מרכזי במודל זה הוא‬

‫‪11‬‬
‫הניסיון החווייתי‪ .‬תפיסת הסביבה והפרשנות שהילד נותן לה הם הקובעים את התפתחותו ותפקידיו‬
‫החברתיים העתידיים‪ ,‬ולא המציאות האובייקטיבית‪ .‬מרכיב החוויה קשור לתחום הרגשי האישי‪ ,‬כגון ציפיות‪,‬‬
‫חרדות מן העתיד‪ ,‬תקוות‪ ,‬ספקות ואמונות אישיות‪ .‬גורמים אלה קשורים לאדם עצמו או לאחרים‪ ,‬ובמיוחד‬
‫למשפחה‪ ,‬חברים ומכרים קרובים אחרים‪ ,‬ויכולים להיות מיושמים גם ביחס לפעילויות שבהם האדם מעורב‬
‫בהקשר הרגשי והמוטיבציוני בו הם כרוכים‪.‬‬
‫התפתחות האדם מתרחשת דרך תהליכי אינטראקציה ההולכים ונעשים במהלך חייו מורכבים יותר‬
‫ויותר בינו לבין אנשים‪ ,‬אובייקטים וסמלים בסביבתו החיצונית‪ .‬בכדי להוות גורמים בעלי השפעה‪ ,‬צריכים‬
‫קשרי הגומלין הללו להתרחש על בסיס קבוע ולאורך זמן‪ .‬צורות מתמשכות של קשרי גומלין אלה עם הסביבה‬
‫הקרובה מכונות בשם תהליכים מקורבים‪ ,‬ומתבטאות‪ ,‬למשל‪ ,‬בהאכלת תינוק והרגעתו‪ ,‬משחק בין ילדים‪,‬‬
‫קריאה‪ ,‬לימוד מיומנויות‪ ,‬פעילות ספורטיבית‪ ,‬פתרון בעיות‪ ,‬דאגה לאחרים‪ ,‬עריכת תוכניות‪ ,‬ביצוע תפקידים‬
‫מורכבים‪ ,‬רכישת ידע‪ ,‬תמיכה משפחתית בפעילויות הלימודיות של המתבגר או פיקוח אקטיבי של ההורים על‬
‫פעילות הפנאי של המתבגר וכיוצא באלה‪ .‬התהליכים המקורבים נחשבים לגורמים המניעים היסודיים של‬
‫ההתפתחות‪ .‬הצורה‪ ,‬הכוח‪ ,‬התוכן והכיוון של התפתחות השפעתם של התהליכים המקורבים תלוי במאפייני‬
‫האדם ובמאפייני הסביבה הקרובה והרחוקה בה מתרחשים תהליכים אלה ) ‪.(Bronfenbrenner, 2005‬‬
‫תוצאות מחקרים מראות שהשפעת התהליכים המקורבים חזקה יותר מאשר הקשרי הסביבה בה הם קורים )‬
‫‪.(Bronfenbrenner, 1994‬‬
‫בהתייחס לאדם המתפתח‪ ,‬מבחין ברונפנברנר בין שלושה סוגי אפיונים המשפיעים על התהליכים המקורבים‪:‬‬
‫‪' .1‬מאפייני כוח' הינם מערכי אופי )לדוגמה‪ :‬שליטה על הרגש‪ ,‬רמת פעילות‪ ,‬יצירתיות ושליטה עצמית(‬
‫היכולים להניע ולקיים את התהליכים המקורבים‪.‬‬
‫‪' .2‬מאפייני משאבים' )לדוגמה‪ :‬ניסיון‪ ,‬ידע וכישרון( נדרשים לתפקוד יעיל של תהליכים מקורבים‪ ,‬או‬
‫יכולים להקשות עליהם )למשל במקרה של מחלה כרונית(‪.‬‬
‫‪' .3‬מאפייני דרישה' מהווים תגובות מהסביבה החברתית שביכולתם לעודד או לשבש את פעולתם של‬
‫התהליכים המקורבים )לדוגמה‪ :‬מרכיבים הפועלים בהליך ספונטני של משיכה ודחייה‪ ,‬כמו משיכה‬
‫פיזית או חוסר משיכה פיזית( )‪ Bronfenbrener & Morris, 1998‬מתוך ‪.(Goossens, 2006B‬‬
‫המודל הביו‪-‬אקלוגי מתאר מספר רמות של אינטראקציה בין היחיד לסביבה‪ .‬החל מן הנמוכה ביותר‬
‫)הביולוגית( ועד לגבוהה ביותר )התרבותית(‪ .‬הסביבה האקולוגית נתפסת כסדרה של מבנים המוכלים זה בזה‪,‬‬
‫כבובה רוסית‪:‬‬
‫הרקע המשפיע על המתבגר באופן הישיר ביותר נקרא מערכת המיקרו‪ .‬מערכת זו היא תבנית של‬
‫‪.1‬‬
‫פעילויות‪ ,‬תפקידים חברתיים ויחסים של פנים אל פנים עם מאפיינים פיזיים‪ ,‬חברתיים וסימבוליים‬
‫מסוימים המזמנים‪ ,‬מאפשרים או מדכאים מעורבות ופעילות בסביבה המידית והקרובה‪ .‬מערכת‬
‫המיקרו כוללת למשל את המשפחה‪ ,‬את קבוצת השווים‪ ,‬ואת בית‪-‬הספר ומקום העבודה‪ .‬בתוך מערכת‬
‫המיקרו פועלים התהליכים המקורבים‪.‬‬
‫מערכת המ@ ז ?ו מוגדרת כמערכת המקיפה את ההקשרים והתהליכים שפועלים בין שני גורמים או יותר‬
‫‪.2‬‬
‫ממערכת המיקרו של המתבגר‪ .‬ניסיונות הוריים להבנות את יחסי המתבגר עם חבריו יכולים להוות‬
‫דוגמה לקשר זה בין מערכות המיקרו‪ ,‬כלומר‪ ,‬בין המשפחה לבין קבוצת השווים; קשר בין הבית לבית‬
‫הספר‪ ,‬בין בית הספר למקום העבודה וכולי‪.‬‬
‫מערכת הא@ קסו מייצגת הקשר שאף על פי שאינו משפיע ישירות על המתבגר‪ ,‬הינו בעל השפעה על‬
‫‪.3‬‬
‫התנהגותו והתפתחותו‪ ,‬למשל‪ ,‬מקום העבודה של האב או גורמי תיווך שונים דרכם לומד הילד על‬

‫‪12‬‬

‫‪.4‬‬

‫העולם שלא בדרך של התנסות אישית‪ ,‬דוגמת סיפוריהם וניסיונם של אחרים‪ .‬גורם זה תורם להכרת‬
‫הסביבה ומשפיעה על תפקידים חברתיים עתידים של הילד‪.‬‬
‫מערכת המאקרו היא הרמה המרוחקת ביותר מחוויותיו המיידיות של המתבגר‪ ,‬ומקיפה את כל שאר‬
‫המערכות‪ ,‬כחלק בלתי נפרד מהווייתן‪ .‬מערכת זו נמצאת ברמת החברה ומתייחסת למכלול האמונות‪,‬‬
‫גופי הידע‪ ,‬המשאבים הרוחניים‪ ,‬המנהגים‪ ,‬סגנון החיים‪ ,‬הערכים‪ ,‬הנורמות‪ ,‬המוסדות החברתיים‬
‫וכלל הסביבה התרבותית אשר מגשרת בין מוסדות‪-‬העל כמו הממשל והמדיניות הציבורית )‬
‫‪.(Goossens, 2006B; Bronfenbrenner, 1994‬‬

‫‪.5‬‬

‫מערכת ציר‪-‬הזמן – מערכת זו מתייחסת לא רק לציר‪-‬הזמן בהקשר האישי הנוגע למסלול החיים‪ ,‬אלא‬
‫גם להקשר הסביבתי בה חי האדם לאורך התקופה ההיסטורית‪ ,‬ולשינויים העוברים על אדם בהקשר‬
‫זה ונוגעים למבנה המשפחה‪ ,‬למעמד הסוציו‪-‬אקונומי‪ ,‬לעיסוק ומקור הפרנסה‪ ,‬למקום המגורים‪,‬‬
‫ולרמת האינטנסיביות היומיומית )‪.(Bronfenbrenner, 1994‬‬

‫ארבעת הסרטים שנבחרו ייבחנו בהתאם למודל זה‪ ,‬כאשר ההתייחסות למערכת‪-‬המאקרו ומערכת‪-‬ציר‪-‬‬
‫הזמן תופיע בתיאור הרקע לסרט‪ ,‬לאחר מכן יוצג סיכום העלילה‪ ,‬ולבסוף ייערך ניתוח הסרט בראי המודל‪.‬‬
‫התייחסות מיוחדת למערכת‪-‬המאקרו ומערכת‪-‬ציר‪-‬הזמן תופיע גם כדיון ביניים בין סרטי שנות ה‪ 50-‬של‬
‫המאה ה‪ 20-‬לסרטי שנות ה‪.2000-‬‬

‫‪13‬‬

‫‪ .3‬תיאור וניתוח הסרטים בראי המודל הביו‪-‬אקולוגי‬
‫‪ 3.1‬הפרא – ‪(The Wild One (1953‬‬
‫‪ 3.1.1‬הרקע לסרט‬
‫בשנות החמישים היה עדיין מקובל בהוליווד קוד ההפקה‪ ,‬שכלל מערכת של הנחיות הנוגעות להפקת‬
‫סרטי קולנוע‪ ,‬הנחות אשר אומצו על ידי אגודת מפיקי הקולנוע ומפיציו בארה"ב‪ .‬הקוד שנאכף בין השנים‬
‫‪ 1934-1967‬קבע במפורש מה נחשב כמקובל מבחינה מוסרית ומה נחשב כבלתי מקובל ‪ .‬קוד ההפקה כלל‬
‫שלושה עקרונות כלליים שקבעו כי‪ .1 :‬אף סרט לא יוריד את התקנים המוסריים של צופיו‪ .‬הסימפטיה של‬
‫הקהל לא תופנה לצדו של הפשע‪ ,‬החטא‪ ,‬או הרשע‪ .2 .‬הסרטים יציגו תקנים מוסריים נכונים לחיים‪ ,‬הכפופים‬
‫אך ורק לדרישות הדרמה והבידור‪ . 3 .‬החוק‪ ,‬חוק הטבע או חוק האדם‪ ,‬לא יוצג באופן מגוחך‪ ,‬ואהדת הקהל‬
‫לא תופנה לאלו המפרים אותו‪ .‬מתוך עקרונות אלו נבעו הגבלות מיוחדות ולפיהן‪ ,‬בין השאר‪ ,‬נאסרו עירום‬
‫וריקודים מפתים‪ ,‬נאסר ללעוג לדת‪ ,‬נאסר להציג שימוש בלתי חוקי בסמים וכן במשקאות אלכוהוליים כאשר‬
‫דבר זה אינו נדרש לצורכי העלילה או לצורך הצגת דמות באופן ראוי‪ ,‬נאסר להציג שיטות של פשיעה‪ ,‬נאסר‬
‫להתייחס ל"סטיות מיניות" ומחלות מין )וכן להציג לידה(‪ ,‬נאסרו מילים וביטויים הנחשבים ל"פוגעניים"‪,‬‬
‫נקבע כי סצנות של רצח יוצגו באופן שיניא את הצופים מלחקותם בחיים ונאסר להציג רציחות אכזריות‬
‫במפורש ולהצדיק נקמת דם‪ ,‬נקבע כי תישמר קדושת הנישואין וחיי המשפחה כאשר ניאוף ומין לא ראוי –‬
‫למרות שהם דרושים לעתים לצורכי העלילה – לא יוצגו במפורש ולא יוצגו כאופציה אטרקטיבית‪ ,‬נאסר להציג‬
‫מערכת יחסים מינית בין אנשים מגזעים שונים‪ ,‬נקבע כי דגל ארה"ב יוצג רק באופן מכובד )כמו גם עמים זרים‬
‫וההיסטוריה שלהם(‪ ,‬וכן נקבע כי וולגריות‪ ,‬המוגדרת כ"נושאים נחותים‪ ,‬מגעילים‪ ,‬בלתי נעימים‪ ,‬אם כי לאו‬
‫דווקא מרושעים" חייבת להיות מוצגת באופן התואם את הטעם הטוב‪ ,‬כאשר עונש מוות‪ ,‬עינויים‪ ,‬אכזריות‬
‫לילדים ולבעלי חיים‪ ,‬זנות‪ ,‬וניתוחים יוצגו ברגישות הראויה‪ .‬קוד ההפקה שדיבר על רצח ברוטאלי ושיטות‬
‫פשיעה לא אמר דבר על אודות מכות ודם‪ .‬הצוות שהיה אחראי על אכיפת הקוד העדיף לסלק חומר בעייתי‬
‫מבחינתו בשלב התסריט‪ ,‬ונמנע מלערוך שינויים לאחר שהסרט הושלם‪ .‬אם הצוות חשד שסצנת התכתשות‬
‫תהיה אלימה מדי‪ ,‬הוצבה אזהרה מיוחדת לבמאי‪ .‬אלא שהאולפנים והבמאים ידעו שאלימות‪ ,‬כמו סקס‪,‬‬
‫מעלה את הריגוש אצל הצופים‪ ,‬כך שלעתים קרובות לחצו את הקוד אל גבולותיו‪ "The Wild One " .‬היה אחד‬
‫מהסרטים שהמחישו את הבעייתיות שהציבו לצוות האכיפה תסריטים המכילים אלימות של בני‪-‬נוער‪.‬‬
‫בקיץ ‪ 1947‬פשטה כנופיות משוטטת של אופנוענים על הוליסטר )‪ ,(Hollister‬עיירה שלווה במדינת‬
‫קליפורניה‪ .‬בהתחלה הסתפקו חברי הכנופיה בשתיית בירה והיו מעורבים במעשי ונדליזם‪ .‬מכל מקום‪ ,‬לפני‬
‫שעזבו את העיירה היא נבזזה על ידם תוך ביצוע מעשי אלימות שונים‪ .‬שם הסרט ומספר דמויות לקוחים‬

‫‪14‬‬
‫מסיפור קצר של פרנק רוני )‪ (Frank Roony‬שהתפרסם על אודות המקרה‪ ,‬אבל חלק גדול מהדיאלוגים הגיע‬
‫מתוך ראיונות עם האופנוענים עצמם‪ .‬כאשר הגיע הסיפור לכותרות‪ ,‬החליט התסריטאי ג'והן פאקסטון ) ‪John‬‬
‫‪ ( Paxton‬לעשות מזה סרט רלוונטי מבחינה חברתית על אודות כנופיות צעירים מנוכרות שצצו בכל רחבי‬
‫ארה"ב אחרי מלחמת העולם השנייה‪ .‬פאקסטון הציג את התסריט לסטנלי קרמר )‪ ,(Stanley Kramer‬מפיק‬
‫שנודע בסרטיו שנויי המחלוקת שנשאו מסרים חברתיים‪ .‬פאקסטון והבמאי לאסלו בנדק ) ‪(Laslo Benedek‬‬
‫חקרו במשך מספר שבועות את התקרית בהוליסטר‪ ,‬וקרמר ראיין באופן אישי מספר אופנוענים‪ .‬קרמר קיווה‬
‫בזאת לברר את המניעים ואת דפוסי החשיבה של נוער אלים‪ .‬התסריט של פאקסטון הכה בתדהמה את ועדת‬
‫קוד ההפקה כיוון שהיה‪ ,‬לדעת חבריה‪ ,‬משופע בחמה‪ ,‬אלימות‪ ,‬חוסר כבוד לחוק‪ ,‬הרס רכוש‪ ,‬ברוטאליות‪,‬‬
‫שכרות‪ ,‬נוקשות ובוז לחברה‪ .‬החשש שהתעורר בקרב חברי הועדה נגע להשפעה על הצעירים אשר עלולים‬
‫לקבל עידוד לבריונות ולהתארגנות בכנופיות‪ ,‬שכן בניגוד לסוחרים המושחתים‪ ,‬לשוטר הפחדן ולמקומיים‬
‫המרובעים‪ ,‬ג'וני וחבורתו מושכים את הצופה ומעוררים הזדהות‪ .‬התסריט נדחה על ידי הועדה‪ ,‬אך קרמר טען‬
‫שבכדי שהעלילה תעבוד הסרט חייב להיות אלים והבטיח להוריד אחוז ניכר מהבריונות המופיעה בו‪ .‬בנדק‬
‫ופאקסטון הבטיחו להוסיף פתיח המגנה את האלימות‪ ,‬לחזק את דמותו של השריף המקומי ולמקד את‬
‫התסריט סביב נושא השבת הנעורים ]‪ .[rejuvenation‬הפתיח שנוסף לסרט אמר "זהו סיפור מזעזע‪ .‬הוא לא‬
‫יכול היה לקרות ברוב הערים האמריקאיות‪ ,‬אבל הוא קרה בזו‪ .‬זהו אתגר ציבורי לא לתת לו לקרות שוב"‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נוסף קולו החזק של השריף המחוזי שמגיע לקראת הסוף כדי להשיב את הסדר‪ ,‬ומגנה את התנהגותם‬
‫המופקרת של האופנוענים‪ .‬הסרט‪ ,‬שנראה כיום מיושן ובעל מסר שחוק‪ ,‬נועד בזמנו להתבונן בבעיה חברתית‬
‫חדשה‪ ,‬אך שלא במתכוון יצר סביבה הילה רומנטית‪ .‬ב‪ 1953 -‬היה קסם רב למעילי העור השחורים‪ ,‬לדיבור‬
‫המתנגן ) ‪ (" "jive talk‬ולשחצנות המתרברבת של אנשי מדון מנוכרים למיניהם‪ .‬הסרט ספג ביקורות מידיות‬
‫על היותו מעודד את הבעיה החדשה דרך האדרת מנהיגיה‪" ,"The Wild One" .‬פרא" כפי שקראו לו מפיציו‬
‫בישראל‪ ,‬נחשב לאב‪-‬הטיפוס לכל סרטי מרד הנעורים ועבריינות הנוער באשר הם‪ .‬בסרט הקלאסי הזה מגלם‬
‫מרלון ברנדו את ג'וני סטרלבר‪ ,‬המורד האולטימטיבי – מנהיג חבורת אופנוענים בשם " ‪The Black Rebels‬‬
‫‪ ." Motorcycle Club‬הוא לובש טי‪-‬שרט לבן‪ ,‬ומעליו מעיל עור שעל גבו מצוירת גולגולת והלוגו של החבורה‪,‬‬
‫ג'ינס צמודים‪ ,‬מגפיים וכובע מצחייה של טייסים‪ ,‬ומביט בעולם בתיעוב חסר גבולות )‪levy, n.d ; Simmons,‬‬
‫‪.(.2008; The Motion Picture Production Code, n.d‬‬
‫‪ 3.1.2‬סיכום העלילה‬
‫הסרט נפתח בתמונה המשתהה על כביש ריק‪ .‬בהדרגה דמויות זעירות של אופנוענים מופיעות במרחק‪,‬‬
‫והמצלמה מתעכבת על התמונה עד שהם מגיעים לקרבתה‪ ,‬משוריינים בחליפות עור שחורות שועטים לאורך‬
‫הכביש כיחידה מגובשת‪ .‬חבורת "מועדון האופנועים של המורדים השחורים" נכנסת לתוך מסלול מרוץ‬
‫אופנועים ומגורשת משם‪ ,‬לאחר שגנבו בדרכם את הגביע המיועד למקום השני‪ .‬משם ממשיכה החבורה ונכנסת‬
‫לעיירה שקטה )המכונה בסרט "‪ ( "Wrightsville‬על מנת לנוח‪ .‬השריף המקומי‪ ,‬הארי בליקר‪ ,‬חסר אונים אל‬
‫מול האלימות המסלימה‪ ,‬למרות שג'וני‪ ,‬מנהיג החבורה‪ ,‬מחליט לשמור על העניינים בשליטה לאחר שמתברר‬
‫לו שקאתי‪ ,‬מלצרית הפונדק‪ ,‬היא בתו של השריף‪ .‬בעל הפונדק המעוניין בכספם של האופנוענים הצמאים‬
‫למשקה‪ ,‬שמח בתחילה לבואם‪ ,‬כך שאינו תומך במאמציו של השריף‪ .‬ג'וני מנסה להרשים את קאתי באמצעות‬
‫הגביע ולמשוך את תשומת ליבה‪ .‬היא מסתייגת ממנו‪ ,‬אם כי ניכר כי בה בעת היא מגלה ביחס אליו סקרנות‬

‫‪15‬‬
‫ומשיכה‪ .‬ג'וני שוקל לעזוב את העיירה‪ ,‬כאשר כנופיה יריבה‪" ,‬החיפושיות" )" ‪ ,("The Beetles‬המובלת על ידי‬
‫צ'ינו מגיעה אף היא למקום‪ ,‬ובין השניים מתפתח עימות המגיע לאלימות‪ .‬מתברר שבעבר היו שתי הכנופיות‬
‫חלק מכנופיה אחת גדולה‪ .‬ג'וני מציל את קאתי מידיהם של כנופייתו של צי'נו‪ ,‬ולאחר שנפרד ממנה הוא נתפס‬
‫על ידי תושבי העיירה אשר מכים אותו‪ .‬ג'וני מצליח להימלט מידם רק לאחר שהארי‪ ,‬השריף‪ ,‬מתערב‪ .‬מאוחר‬
‫יותר נקלע ג'וני לתאונה עקב מוט ברזל שנזרק לעברו‪ ,‬ואופנועו שיצא משליטה דורס למוות תושב מקומי‪ .‬ג'וני‬
‫נאסר על ידי אנשי תגבורת המשטרה המגיעים למקום ועומד להיות מואשם בהריגה‪ ,‬אך משוחרר לאחר‬
‫שקאתי ועד מקומי נוסף מאמתים את גרסתו לתקרית‪ .‬הוא מסרב להודות להם ועוזב את העיירה‪ ,‬אך בסופו‬
‫של דבר חוזר לפונדק להיפרד מקאתי בפעם האחרונה‪ .‬הוא מגיש לה את הגביע ומחייך אליה‪.‬‬

‫‪ 3.1.3‬ניתוח הסרט בראי המודל‬
‫הסרט סורק פרק זמן של פחות מיממה‪ .‬האינטראקציה העיקרית של ג'וני היא עם בני קבוצת השווים‪,‬‬
‫חבורתו‪ ,‬המהווה מעין משפחה עבורו‪ .‬הוא מוצג כבעל האגו של החבורה‪ ,‬האישיות היחידה‪ ,‬כשכל השאר‬
‫נמצאים ברקע‪ ,‬בני לוויה המחכים למוצא פיו‪ .‬אין יודעים דבר על המקום ממנו הוא בא‪ ,‬על משפחתו ועל עברו‪,‬‬
‫אלא על כך שהחבורה שאותה הוא מוביל הייתה בעבר חלק מחבורה גדולה יותר‪ .‬הוא בעל כושר מנהיגות‬
‫ויכולת שליטה עצמית‪ ,‬כך שלמרות הזעם הכבוש שהוא מפגין‪ ,‬אינו ממהר להיגרר לאלימות‪ ,‬אלא רק כשזאת‬
‫נכפית עליו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מצד מנהיג הקבוצה היריבה‪ .‬הוא סגור ומתקשה להביע רגש וליצור קשר בונה על בסיס‬
‫בוגר‪ .‬הוא זקוק לגביע הגנוב על מנת להתרברב בהישגים שאינו שלו‪ .‬את מאפייני המשאבים שלו מייצג‬
‫האופנוע‪ ,‬כלומר‪ ,‬הוא מוצג כריקן‪ ,‬כמי שאינו מחובר ואינו מודע ליכולותיו‪ .‬עם זאת האופנוע גם משמש סמל‬
‫לעוצמה‪ ,‬גבריות וכוח המאפשר תנועה ועצמאות‪ .‬מאפיין הדרישה היסודי אצל ג'וני הוא היותו מוקף בחבורה‬
‫שמחכה לדברו ומצפה ממנו להיות מנהיג שייתן כיוון ויוביל‪.‬‬
‫תושבי העיירה פאסיביים וחסרי אונים‪ ,‬כמו השריף המקומי שלא מצליח לשלוט במצב‪ ,‬אך תושב בעל‬
‫אופי חזק ותגבורת המשטרה מהווים יריב שבולם את "המורדים השחורים"‪ .‬אנשי החוק מאיימים לגרור‬
‫אותו אל ספסל הנאשמים‪ ,‬ובסופו של דבר מכריחים אותו לעזוב את לעזוב את העיירה‪ .‬משיכתו של ג'וני‬
‫לקאתי ממתנת אותו ומהווה גורם מרסן‪ .‬האינטראקציה עם קאתי כמו גורעת מהיותו מנהיג חבורה והופכת‬
‫אותו למחזר מאוהב הנחשף לחולשותיו‪ ,‬כפי שקאתי אומרת לו בשלב מסוים "יותר משאני פוחדת ממך‪ ,‬אתה‬
‫פוחד ממני"‪ .‬הקשר עם קאתי מגלה גם אצלה ניצני מרד כשהיא מגלה בפני ג'וני את רצונה לברוח מהעיירה‬
‫הרדומה והמשעממת אל חיים עצמאיים‪ .‬השריף‪ ,‬שוטר מקומי בעיירה קטנה‪ ,‬מכיר אישית את התושבים וער‬
‫לכל גורם חדש המופיע במקום‪ .‬העובדה שהוא גם אביה של קאתי מרככת את יחסו של ג'וני אליו‪ .‬לג'וני יש‬
‫קשר מיוחד לגביע הגנוב‪ .‬לאורך הסרט כולו‪ ,‬הגביע הופך לסמל סטאטוס וכבוד עצמי‪ ,‬כמו כובע הטייסים שעל‬
‫ראשו‪ ,‬המסמן אותו כמנהיג‪ .‬ג'וני לא זכה בגביע בדרך המקובלת‪ .‬אינספור פעמים הוא נשאל האם הוא זה‬
‫שזכה בגביע‪ ,‬אך הוא אינו משיב מפורשות‪ ,‬ובכך רומז על המתח הפנימי שבו‪ .‬ג'וני‪ ,‬כמו הגביע‪ ,‬הוא כל כולו‬
‫הצגה וראווה‪ ,‬יש מעט מאוד שהוא בעצם עושה‪ ,‬וכל מנהיגותו למעשה נטולת תוכן וחסרת מטרה‪ .‬על אף‬
‫שהושג בגניבה‪ ,‬הגביע הוא של המקום השני בלבד‪ ,‬שכן זה של המקום הראשון היה גדול וכבד מכדי לקחתו‪,‬‬
‫כך שאפילו העמדת הפנים של ג'וני כושלת‪.‬‬
‫ברמת המ@ זו האינטראקציה הבולטת ביחס לג'וני היא של קאתי ואביה‪ ,‬השריף‪ .‬קאתי מעודדת אותו‬
‫לפעול לסילוק החבורה והשלטת הסדר בעיירה‪ ,‬זאת במקביל למשיכתה אל ג'וני‪ ,‬ולרצונה להיצמד אליו‬
‫ולהמשיך איתו‪ .‬החבורה היא זרועו הארוכה של ג'וני וביטוי לאגרסיביות שלו‪ .‬ה" ‪ "Black Rebels‬ויריביהם "‬

‫‪16‬‬
‫‪ " The Beetles‬משתלטים על העיירה‪ ,‬עורכים מרוצים פרועים ברחובותיה‪ ,‬מפחידים את השוטר המקומי‬
‫ומטרידים את התושבים‪ .‬לקראת השיא של הסרט הם מנתקים את כבלי הטלפון ומשתקים את הקווים‬
‫לעיירה‪ ,‬משתוללים וזורעים הרס ברחובותיה כשהם שיכורים‪ ,‬אך גו'ני שיכול להשפיע עליהם אינו עושה דבר‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הוא עצמו לא נוטל חלק פעיל במעשי הוונדליזם‪ ,‬וכן‪ ,‬כאשר החבורה היריבה מתנכלת לקאתי‪ ,‬הדבר‬
‫מביאו לבטא את חוש הצדק שלו‪ ,‬ולהציל אותה מידם‪.‬‬
‫ברגע מסוים‪ ,‬שניתן לראותו כמרכזי בסרט‪ ,‬נשאל ג'וני "במה אתה מורד?" ) ‪What are you rebelling‬‬
‫‪ (? at‬והוא עונה באדישות בשאלה רטרואקטיבית מלווה משיכת כתף נונשלאנטית "מה יש לך להציע?" )‬
‫‪ .(?What've you got‬בכך הוא מכריז בעצם שהוא מורד בכל הסדר החברתי המקובל‪ ,‬בערכי החברה השמרנית‬
‫והפוריטאנית שמיוצגת על ידי העיירה הרדומה והמשעממת‪ .‬בני הנוער היחידים המופיעים בסרט מבין תושבי‬
‫העיירה הן נערות צעירות המוקסמות מהאופנוענים שהגיעו והפיחו בה משב רוח חדש‪ ,‬מרענן והרסני כאחד‪.‬‬
‫השאר הם מבוגרים מחויטים וזקנים שאינם מבינים את רוח התקופה‪ ,‬את הטכנולוגיה‪ ,‬את המוסיקה ואת‬
‫השפה המ דוברת‪ .‬בעוד שאנשי שתי הכנופיות לא מקבלים כל עונש פורמאלי על התנהגותם‪ ,‬סצנות הסיום‬
‫מראות את ג'וני המתוקן החוזר לעיירה לבדו כאזרח הגון‪ ,‬דבר שנועד לשכנע את קהל הצופים ואת אנשי קוד‬
‫ההפקה‪ ,‬שהוא דחה את עברו האלים ואימץ ערכי מוסר הגונים‪.‬‬
‫הסרט "הפרא" שיצא לאקרנים ב‪ 1953-‬ונחשב לראשון מסוגו באופן בו הציג אלימות של בני נוער‬
‫ובצורה בה התריס כנגד קוד ההפקה‪ ,‬גרר אחריו סרטים נוספים שטיפלו בנושא‪ ,‬דוגמת "מרד הנעורים"‬
‫שהופק ב‪.1955-‬‬

‫‪ 3.2‬מרד הנעורים ‪(Rebel Without a Cause (1955 -‬‬
‫‪ 3.2.1‬הרקע לסרט‬
‫"מרד הנעורים" הוא מלודרמה חברתית וכתב אישום נוקב נגד ערכי המשפחה הבורגניים של אמריקה‬
‫ונגד הפוריטניות המינית של שנות ה‪ . 50 -‬התסריט התבסס על חקר מקרה אמיתי שנכלל בספרו של רוברט‬
‫לינדנרס מ‪ 1944-‬בשם " ‪ "Rebel Without a Cause: The Story of a Criminal Psychopath‬על אודות נער‬
‫עבריין פסיכופת שישב בכלא )‪ .( Dirks, n.d‬שם הסרט מסמל את חיפושו של גיבור הסרט‪ ,‬ג'ים‪ ,‬אחר תכלית )‬
‫‪ – (cause‬כבוד והגינות‪ ,‬בעולם של צביעות‪ .‬כאשר הסרט יצא לאור הוא היווה חידוש‪ .‬היה זה אחד הסרטים‬
‫הראשונים של המיינסטרים שדיבר על בעיות רלוונטיות של גיל ההתבגרות בכנות ולא בטון דידקטי‪ .‬לפניו‬
‫נהגה הוליווד להציג את המשפחה האמריקאית השמחה והמושלמת‪ ,‬ונמנעה מלהציג קשיים הנוגעים להורות‬
‫ולהתבגרות‪ .‬שלושת בני הנוער המרכזיים המוצגים בסרט מגיעים מעמד כלכלי גבוה וממשפחות טובות‪ ,‬ואינם‬
‫פושעים מועדים‪ ,‬כפי שהיה נהוג להציג נוער בעייתי עד אז‪ .‬טרגדיית מותו של ג'יימס דין‪ ,‬לפני יציאתו של‬
‫הסרט לאקרנים‪ ,‬הוסיפה רבות לפרסום הסרט‪ .‬השחקן שהיה לסמל הנעורים יצר אצל בני הנוער הזדהות‬
‫והרגשה שהוא מייצג לא רק אותם אלא דור שלם של אחרי המלחמה‪ .(.Che Chan, n.d ) .‬בנוגע למערכת‬
‫החינוך והחוק‪ ,‬מבקר הסרט את חוסר הגמישות וחוסר היכולת לספק מענה לבעיותיהם של הצעירים בעולם‬
‫ההולך ונעשה מורכב‪ .‬כמו כן‪ ,‬הסרט מתריס כנגד קוד ההפקה דרך סצנת ריב אלים‪ ,‬דרך הצגת קשיים‬
‫וקונפליקטים בחיי המשפחה‪ ,‬ואף כולל רמיזות על משיכה מינית של אב לבתו ועל הומוסקסואליות‪.‬‬
‫‪ 3.2.2‬סיכום העלילה‬

‫‪17‬‬
‫עלילת הסרט מתארת פרק זמן בן יממה בחייו של ג'ים סטארק בן ה‪ ,17 -‬שהגיע עם משפחתו לשכונה‬
‫חדשה ולבית ספר חדש‪ .‬הסרט מתחיל כשג'ים מובא לתחנת המשטרה בעוון שכרות במקום ציבורי‪ .‬הוא נחקר‬
‫על ידי חוקר נוער‪ ,‬והוריו וסבתו מגיעים לשחררו‪ .‬ג'ים מנסה להתחבר עם תלמידים בבית הספר ולהשתלב אך‬
‫נקלע לריב עם הבריון המקומי‪ ,‬באז גנדרסון‪ .‬תוך כדי כך הוא מתחבר עם ג'ון בן ה‪ ,15 -‬המכונה פלאטו‬
‫)אפלטון( שהיה גם הוא בתחנת המשטרה באותו לילה‪ .‬פלאטו‪ ,‬שאביו נטש אותו‪ ,‬הופך למעריץ של ג'ים‪ .‬ג'ים‬
‫פוגש את ג'ודי‪ ,‬שכנה בת גילו‪ ,‬שאף היא נכחה באותו לילה בתחנת המשטרה‪ ,‬לשם הובאה בחשד לעיסוק‬
‫בזנות‪ ,‬מכיוון שהסתובבה לבדה לאחר החשיכה‪ ,‬זאת אחרי שיצאה נסערת מבית הוריה‪ .‬ג'ודי השייכת‬
‫לחבורתו של באז היא גם בת‪-‬זוגו‪ ,‬ובתחילה מלגלגת על ג'ים‪ .‬לאחר קרב סכינים שנכפה על ג'ים‪ ,‬באז מאתגר‬
‫אותו בנהיגה במכוניות גנובות לעבר תהום‪ ,‬כאשר נקבע שהראשון שקופץ מהמכונית יוכתר כ"פחדן"‪.‬‬
‫ה"משחק" שנערך בערב של אותו היום מסתיים באופן טראגי‪ ,‬לאחר שרצועה ממעיל העור של באז נתפסת‬
‫בדלת המכונית שמזנקת לתהום כשהוא בתוכה‪ .‬גי'ם מנסה לספר להוריו את שקרה‪ ,‬אך נעשה מתוסכל עקב כך‬
‫שאינם מסוגלים להבין אותו‪ ,‬ויוצא מהבית מתגעש על מנת לספר לחוקר הנוער על התאונה של באז‪ .‬חבריו של‬
‫באז שרואים את ג'ים בדרכו למשטרה מחליטים לנקום בו‪ ,‬ומטרידים את פלטו ואת משפחתו של ג'ים כדי‬
‫למצוא אותו‪ .‬ג'ודי‪ ,‬פלטו וג'ים מוצאים מקלט בוילה נטושה‪ ,‬שם הופכים ג'ים וגו'די לזוג‪ .‬הם משחקים את‬
‫המשפחה האידיאלית‪ ,‬כשג'ים בתפקיד האב‪ ,‬ג'ודי האם ופלטו הילד‪ .‬הבריונים‪ ,‬חבריו של באז‪ ,‬מגלים את‬
‫השלושה‪ ,‬ופלאטו הנמצא במצב נפשי לא יציב מנופף באקדח שברשותו‪ ,‬יורה לעבר אחד הנערים ופוצע אותו‪,‬‬
‫יורה בטעות גם לעבר ג'ים‪ ,‬ולעבר שוטר שמגיע למקום‪ .‬פלאטו בורח ומתחבא במצפה כוכבים‪ ,‬שבמהרה מוקף‬
‫על ידי שוטרים‪ .‬ג'ים וג'ודי נכנסים לשם אף הם‪ ,‬וג'ים מצליח לשכנע את פלאטו שייתן לו את האקדח‪ ,‬מרוקן‬
‫את מחסניתו מכדורים‪ ,‬ומחזיר לו אותו‪ .‬לאחר שפלאטו נענה להפצרותיו של ג'ים להסגיר את עצמו לשוטרים‬
‫שאינם רוצים אלא בטובתו‪ ,‬יוצאים השלושה מפתח הדלת‪ ,‬אך פלאטו מאבד שליטה‪ ,‬רץ כשאקדחו שלוף‪,‬‬
‫ונורה למוות על ידי אחד השוטרים‪ .‬פלאטו לבוש במעיל של ג'ים בזמן שהוא נורה‪ ,‬והוריו חושבים בהתחלה‬
‫שזה הוא שנהרג‪ .‬אביו רץ להרגיעו‪ ,‬ומבטיח לו שמעתה יהיה אבא חזק‪ ,‬כזה שבנו יוכל להישען עליו‪ .‬ג'ים‬
‫המפויס מציג את ג'ודי להוריו‪.‬‬
‫‪ 3.2.3‬ניתוח הסרט בראי המודל‬
‫ג'ים‪ ,‬הנער יפה התואר‪ ,‬חי עם הוריו וסבתו‪ ,‬בני המעמד הבינוני‪ .‬ג'ים לא יכול למצוא מפלט ותמיכה‬
‫בבית הוריו‪ ,‬וכאשר הוא מאשים את עצמו בתאונה בה נהרג באז‪ ,‬הוא נמלא במרירות‪ ,‬ייאוש‪ ,‬תחושת בדידות‬
‫ורגשות אשם‪ ,‬אך הוריו אינם מגלים סובלנות או רגישות למצוקתו והוא נאלץ לברוח‪ .‬ג'ים‪ ,‬שניחן במזג הסוער‬
‫של אימו‪ ,‬נחוש לגלות שליטה עצמית מתוך הצורך להשתלב בסביבה החדשה‪ ,‬למצוא חברים ולהכות שורשים‬
‫בשכונה ובבית הספר‪ .‬הוא חדור רצון להימנע מהסתבכויות חדשות אליהן נהג להיקלע בעבר‪ ,‬אז הופיעו אצלו‬
‫דפוסי התנהגות אלימים ‪ ,‬הסתבכות תדירה עם המשטרה‪ ,‬וצורך להוכיח את עצמו בכל מחיר ‪ .‬ג'ים מייצג את‬
‫הלבטים אשר מאפיינים את גיל ההתבגרות בניסיון להגדיר את העצמי‪ ,‬הניסיון להבין את הכיוון שאליו רוצים‬
‫לכוון את החיים‪ ,‬כאשר למשל לילה אחד הוא משתכר ולילה אחר הוא מגיע לביתו ושותה חלב‪ .‬מצד אחד הוא‬
‫פונה לשוטר לעזרה וביום אחר הוא מנהל מרוצי מכוניות לא חוקיים‪ .‬מתקיים בו קונפליקט פנימי בין היותו‬
‫נער רגיש המחפש ח@ ברה‪ ,‬שייכות ואהבה‪ ,‬לבין כעס‪ ,‬תסכול והתקוממות אל מול הפחדנות שמגלה אביו‪,‬‬
‫והצורך שלו להוכיח את גבריותו לנוכח זאת ולנוכח דרישת בני גילו‪ .‬וכך קורה שהוא מתפרץ בזעם כל פעם‬
‫שמופנה אליו הכינוי פחדן )"‪ .(" chicken‬ניסיונותיו להתחבב על בני גילו – דרך מעשי קונדס וליצנות בעת‬

‫‪18‬‬
‫הביקור במצפה הכוכבים‪ ,‬או דרך הדיבור הכן והלבבי אל ג'ודי במפגש הראשון ביניהם – מסתיימים בתחילה‬
‫בלגלוג ועוינות‪.‬‬
‫אימו של ג'ים היא הצד הדומיננטי במשפחה‪ ,‬ומוצגת כאישה בורגנית ושמרנית השואפת ליישר את‬
‫ההדורים ולעגל את הפינות‪ ,‬אישה חמת מזג שאינה קשובה לבנה‪ ,‬ומגובה על ידי סבתו‪ ,‬שנותר ללא דמות‬
‫מנחה היכולה להקשיב לו ולהבין לליבו‪ .‬ג'ים חווה שוב ושוב את אימו רודה באביו‪ ,‬אשר מצידו אינו מפגין כל‬
‫רמז לדעתנות‪ .‬ג'ים רוצה לראות את אביו עומד על שלו ומתעמת עם האם‪ ,‬ולא מאוים על ידה‪ .‬האב הנוהג‬
‫לבצע עבודות בבית כשהוא לבוש בסינור‪ ,‬סממן נשי קלאסי‪ ,‬מפגין בכך את היותו "מסורס" על ידי אשתו‪ .‬הוא‬
‫מייצג את הגבריות אשר אינה יודעת להתמודד עם המצב החדש שהמלחמה הציבה – שחרור האישה‪ .‬ג'ים‬
‫מתקשה לקבל את ניסיונותיו של אביו להיות חבר במקום הורה‪ ,‬ומכריז שאינו רוצה להיות כמוהו‪ .‬כשג'ים‬
‫מגיע הביתה בכדי להתייעץ עימו לגבי מרוץ המכוניות‪ ,‬אשר בו הוא אמור להוכיח את גבריותו‪ ,‬הוא מוצא‬
‫אותו לבוש סינר מטבח‪ ,‬כשהוא אוסף שאריות של אוכל שנפלו לו מתוך מגש‪ ,‬חושש שמא אשתו תתפוס אותו‪.‬‬
‫ג'ים מרים את אביו מהרצפה כשהוא מושכו מרצועות הסינור‪ ,‬תוך כדי כך שהוא שואל אותו מה זה אומר‬
‫להיות גבר‪ ,‬אך כצפוי לאב אין על כך תשובה ברורה‪ ,‬וג'ים שנותר ללא הנחיה‪ ,‬נאלץ לענות על השאלה בכוחות‬
‫עצמו ולהשתתף במרוץ המכוניות לתהום‪ .‬כשג'ים חוזר הביתה מהמרוץ הוא מוצא את אביו ישן אל מול‬
‫הטלוויזיה שסיימה את שידוריה‪ .‬באחת הסצנות משקפת ההעמדה את מערכת היחסים בבית‪ ,‬כאשר האם‬
‫עומדת במעלה גרם המדרגות וג'ים כלוא בתווך בין אימו האגרסיבית ובין אביו הכנוע‪ .‬אימו המגוננת מדי‬
‫מונעת ממנו להתבגר בכך ששוללת ממנו את האפשרות להתמודד עם בעיות‪ ,‬למצוא את מקומו ולהשתייך‬
‫לחברה‪ ,‬מכיוון שבכל פעם שג'ים נכנס לצרות‪ ,‬המשפחה משנה מקום מגורים‪ .‬במשפחת סטארק מתנהלים‬
‫ויכוחים בלתי פוסקים‪ ,‬ומתברר שמתחת לחזות הנאה שוררים חוסר הבנה ותקשורת לקויה‪ .‬כשג'ים סונט‬
‫באביו‪ ,‬במקום שזה יעמידו על מקומו הוא משתף פעולה‪ ,‬מה שמוסיף ומתסיס את ג'ים‪ .‬בזמן שהאב מנסה‬
‫לרצות את ג'ים האם והסבתא מתווכחות‪ ,‬וכך נוצר רצף מתעצם של תסכול המביא את ג'ים לזעוק "אתם‬
‫קורעים אותי לגזרים!" והוא מוסיף ואומר לשוטר‪" :‬אני לא יודע מה לעשות יותר‪ ,‬מלבד למות אולי‪ ,‬איך בן‬
‫אדם יכול לגדול בתוך קרקס שכזה?"‪.‬‬
‫בית הספר מוצג באופן נלעג בדמות המורה המנסה להשקיט את הרוחות ולהשליט סדר בשעה‬
‫שהתלמידים נוהרים מאולם מצפה הכוכבים בו נערך סיור לימודי‪ .‬הפעם היחידה בו סמכות כלשהי מבית‬
‫הספר פונה ישירות אל ג'ים זה בגערה‪ ,‬כאשר ביום הראשון ללימודים הוא דורך בטעות על סמל בית הספר‪.‬‬
‫במהלך ביקור של כיתתו בפלנטריום‪ ,‬מסביר המרצה על הקיום האכזרי‪ ,‬שכן כדור הארץ יתפוצץ יום אחד‬
‫ויהפך לענן של גז‪ .‬היקום עצום בגודלו‪ ,‬ואל מולו מתגמדות בעיותיו של האדם )ושל הנוער( והופכות להיות‬
‫חסרות משמעות‪ .‬הדמות הבוגרת היחידה המגלה חמלה‪ ,‬אמפטיה והבנה הוא חוקר הנוער‪ ,‬אך כאשר ג'ים‬
‫נזקק לו ובא לחפש אותו בתחנת המשטרה גם הוא איננו נמצא‪ .‬ג'ים מוצא את עצמו מכותר ומותקף מכמה‬
‫כיוונים‪ :‬פער דורות מהבית – הדורש ממנו לעטות מסיכה בורגנית חייכנית ותקינות פוליטית – דוחף אותו‬
‫החוצה‪ ,‬ומן העבר השני חבורת הנערים בבית הספר אינו מקבלת אותו‪ ,‬מאיימת עליו ומאלצת אותו לעבור‬
‫מבחני קבלה להוכחת גבריותו החל מקרב הסכינים שכופה עליו באז ועד "מרוץ הפחדנים" )" ‪("chicken run‬‬
‫אל התהום‪ ,‬המסתיים באופן טראגי‪.‬‬
‫כאשר עומדים באז וג'ים על שפת התהום לפני מרוץ המוות‪ ,‬באז אומר לג'ים "אתה יודע‪ ,‬אני מחבב‬
‫אותך"‪ ,‬ג'ים שואל אותו "אם כך‪ ,‬אז למה אנחנו צריכים את זה" ובאז משיב "אנחנו חייבים לעשות משהו"‪.‬‬
‫אותו "משהו" הוא הביטוי האולטימטיבי של המרד‪) .‬ההצהרה הזו של באז מזכירה את תשובתו של ג'וני "‬
‫‪ "?What've you got‬כאשר נשאל " ‪ .("?What are you rebelling at‬לדיאלוג בין באז לג'ים נלווה גוון‬

‫‪19‬‬
‫הומוסקסואלי‪ ,‬כאשר במקביל להצהרת החיבה‪ ,‬נוטל באז מפיו של ג'ים את הסיגריה שזה עתה הוצתה‪ ,‬שואף‬
‫ממנה‪ ,‬ומשיב אותה לג'ים‪ ,‬כך שכביכול מתקיים ביניהם מגע שפתיים אינטימי‪.‬‬
‫המכונית‪ ,‬סמל למעמד כלכלי וכוח‪ ,‬נגנבת ומדורדרת לתהום‪ .‬באז מסיים את חייו כנער מורד‪ ,‬בעוד‬
‫ג'ים ממשיך בתהליך של התבגרות וצמיחה‪ ,‬ושואף להתקבל לחברת בני גילו‪ ,‬כמו גם לחברה בכלל‪ .‬הסכין‬
‫הקפיצית ומעיל העור משמשים את באז כסמלים של חוסן וגבריות‪ ,‬כמו גם העישון והנהיגה הפרועה במכונית‪.‬‬
‫דווקא ג'ים עושה מאמצים להתרחק מהשימוש בסכין‪ .‬הוא גם אינו לבוש במעיל העור המאפיין את חבורתו‬
‫של באז‪ ,‬אלא בז'קט אדום‪ ,‬סמל קולנועי להיותו רגיש‪.‬‬
‫חבריו של ג'ים‪ ,‬פלאטו וג'ודי‪ ,‬שלאחר מותו של באז הופכת להיות בת הזוג של ג'ים‪ ,‬מציגים גם הם‬
‫את פער הדורות ואת הנתק שבין ההורים לילדיהם‪ .‬אביה של ג'ודי מובך עקב התבגרותה המינית ומגיב באופן‬
‫בוטה לכל גילויי הנשיות שלה ובהתרחקות מהבעת אינטימיות תמימה של בת לאביה‪ ,‬כאשר יש תחושה ברורה‬
‫לרמיזה של משיכה מינית בין אב לבתו‪ .‬על מצבו המורכב של פלאטו מעידה אחת הסצנות בתחילת הסרט‪,‬‬
‫בתחנת המשטרה‪ ,‬כאשר פלאטו נחקר על ידי חוקר הנוער‪ ,‬ונשאל מדוע ירה בכלבלבים הקטנים‪ .‬הוריו‬
‫)הפרודים( של פלאטו נטשו אותו‪ ,‬ומי שדואג לו ומעניק לו חום ואכפתיות היא המשרתת השחורה‪ .‬הקשר של‬
‫פלאטו עם אביו מסתכם בצ'ק הנשלח לאימו‪ ,‬שמבלה בזמן ההתרחשויות בהוואי‪ .‬פלאטו מאמץ לעצמו את‬
‫ג'ים כמעין תחליף אב ומעריץ אותו באופן שנלווית לו רמיזה הומוסקסואלית‪ .‬הוא נושא עיניו אל ג'ים‪ ,‬מביע‬
‫משאלה שזה יהיה אביו‪ ,‬ושלא בנוכחותו ממציא לו שם חיבה‪ .‬שלושת הצעירים מוקפים‪ ,‬כל אחד בביתו‪ ,‬בשפע‬
‫ורווחה כלכלית‪ ,‬אך זנוחים רגשית‪ ,‬ונעדרים הבנה וקשר אמיתי‪ .‬כך הם מקימים לעצמם מעין משפחה‬
‫משלהם‪ ,‬כאשר בזמן המשחק בוילה הנטושה הדיאלוגים ביניהם חושפים מפורשות את האופן בו גודלו והדרך‬
‫בו נתפשת על ידם האידיאולוגיה החינוכית של הוריהם "ילדים‪ ...‬הם כה רעשנים וטרדנים‪....‬ומנדנדים כל כך‬
‫כשהם בוכים‪...‬כשהם בוכים מטביעים אותם כמו כלבלבים" ‪"...‬הורים לא מדברים עם ילדים‪ ,‬רק נותנים להם‬
‫פקודות"‪.‬‬
‫המבוי הסתום אליו נקלעים הוריו של ג'ים‪) ,‬שביקשו ממנו קודם לכן להתכחש לאירוע בו נהרג באז‪,‬‬
‫ולהימנע מללכת למשטרה( מאלץ אותם לחבור לחוקר הנוער‪ ,‬ויחד עם המשטרה הם ניצבים כולם יחד בזירת‬
‫הסיום‪ .‬ג'ודי וג'ים יצליחו לחצות את הסף ולהתקבל לחברה כבוגרים‪ ,‬בעוד שדמויותיהם של פלאטו ובאז‬
‫שגילו התנהגות סוטה – אלימות ורמזים למשיכה הומוסקסואלית – כפופות עדיין לקוד ההפקדה ההוליוודי‪,‬‬
‫היו צריכות לשלם על כך בחייהן‪.‬‬
‫בין מרד הנעורים של שנות ה‪ 50-‬של המאה ה‪ 20-‬לזה של תחילת המאה ה‪ 21-‬חל שינוי עמוק בחברה‬
‫האמריקאית‪ ,‬כאשר תחת השפעת הטלוויזיה עברה התרבות האנושית שינוי תודעה‪.‬‬

‫‪ 3.3‬מאמצע המאה ה‪ 20-‬אל תחילת המאה ה‪21-‬‬
‫מארלון ברנדו היה בן ‪ 29‬כשגילם את ג'וני ב"הפרא"‪ .‬גילו של ג'וני אינו נמסר במפורש‪ ,‬אך חזותו‬
‫ומראם של חבורת "מועדון האופנוענים של המורדים השחורים" מעידים כי הם בסביבות אמצע שנות העשרים‬
‫של חייהם‪ .‬את ג'ים בן ה‪ 17-‬ב"מרד הנעורים" גילם ג'יימס דין כשהיה ‪ .24‬ב"שלוש עשרה" לעומת זאת‪ ,‬היו‬
‫רייצ'ל ווד וניקי ריד כבנות ‪ 15‬כאשר גילמו את טרייסי ואיווי בנות ה‪ .13-‬בכדי להבין את האבולוציה שעבר‬
‫נושא מרד הנעורים בחמישים השנים שבין "הפרא" ל"שלוש‪-‬עשרה"‪ ,‬גם בטווח הגיל וגם בתוכן המרד‪ ,‬נתבונן‬
‫במהפך שחל במושג הילדות במהלך שנים אלה‪ .‬ספרו של ניל פוסטמן "אובדן הילדות" יצא לאור בשנת ‪,1982‬‬

‫‪20‬‬
‫כעשרים ותשע שנה אחרי "פרא" וכעשרים ואחת שנה לפני "שלוש עשרה"‪ .‬ספר זה מתאר את השפעותיה של‬
‫התקשורת ההמונית‪ ,‬אשר בתהליך מואץ קוברת את מושג הילדות‪.‬‬
‫לפי פוסטמן‪ ,‬מושג הילדות להתפתח במהלך המאות ה‪ 16 -‬וה‪ ,17-‬ובמקביל לו החלה החברה לצבור‬
‫יותר ויותר סודות שיש להסתירם מפני הילדים‪ ,‬בכל הנוגע למין‪ ,‬לכסף‪ ,‬לאלימות‪ ,‬למחלות‪ ,‬למוות וליחסים‬
‫חברתיים‪ ,‬ואף לאוצר מילים שנמנעו מלהשתמש בו בנוכחות הילדים‪ .‬הבושה הוכרה כאמצעי לשמירת‬
‫ההפרדה בין הילדות לבגרות‪ ,‬והילד נתפס כתלמיד שיש לטפח‪ ,‬לחזק את כושרו למשמעת‪-‬עצמית‪ ,‬לדחיית‬
‫סיפוק ולחשיבה הגיונית‪ ,‬כאשר ידיעתו את החיים חייבת להיות נתונה לפיקוחם של המבוגרים‪ .‬הטלגרף‪,‬‬
‫ממשיך פוסטמן‪ ,‬החל תהליך הפיכת המידע לבלתי ניתן לשליטה‪ .‬כתוצאה מכך שהעולם הוצף מידע‪ ,‬נעשתה‬
‫השאלה כמה יודע האדם לחשובה יותר מהשאלה כיצד הוא משתמש בידוע לו‪ .‬בעוד שקיומה של הילדות היה‬
‫תלוי בעקרונות של מידע מווסת ולימוד הדרגתי‪ ,‬עם המצאת הטלגרף החל תהליך של הוצאת השליטה על‬
‫המידע מידי הבית ובית הספר‪ ,‬וכן השתנה סוג המידע שלילדים הייתה גישה אליו‪ ,‬איכותו וכמותו‪,‬‬
‫הדרגתיותו‪ ,‬והנסיבות שבהן ניתן היה להתנסות בו‪ .‬במקביל להתפתחות התקשורת החשמלית התפתחה‬
‫המהפכה הגראפית – הופעת עולם סמלי של תמונות‪ ,‬סרטים מצוירים‪ ,‬פוסטרים וכרזות פרסומת‪ .‬שתי‬
‫מהפכות אלו‪ ,‬הגראפית והאלקטרונית‪ ,‬גרמו לעיצובו מחדש של עולם האידיאות לאיקונים ודימויים המופיעים‬
‫במהירות האור‪ ,‬והתאחדו במכשיר הטלוויזיה‪ ,‬שהפך בשנת ‪ 1950‬לאביזר קבוע בתים האמריקניים‪.‬‬
‫הטלוויזיה‪ ,‬טוען פוסטמן‪ ,‬מבטלת את ההפרדה בין הילדות לבגרות בשלוש דרכים‪ ,‬הקשורות‬
‫לנגישותה הרבה‪ :‬א‪ .‬אין צורך בכל לימוד כדי להבין את המוצג בה; ב‪ .‬היא אינה מעמידה תביעות מורכבות‬
‫לחשיבה או להתנהגות; ג‪ .‬היא איננה מפרידה את קהלה לסוגים‪ .‬בתנאים אלה‪ ,‬לא מאפשרת התקשורת‬
‫החשמלית לשמור סודות‪ ,‬וללא סודות לא יכול להתקיים דבר כמו הילדות‪ .‬הטלוויזיה נזקקת למידע חדש‬
‫ומעניין באופן קבוע כדי למשוך את הצופים‪ ,‬ולכן חייבת לעשות שימוש בכל טאבו הקיים בתרבות‪ .‬כך מתערער‬
‫מושג הבושה ועולה סכנת השעבוד לברבריות‪ ,‬לאלימות‪ ,‬למיניות חסרת‪-‬האבחנה‪ ,‬ליצרים ולאנוכיות‪ ,‬חל‬
‫פיחות בחשיבותם של הנימוסים‪ ,‬ולנוכח כל זאת מאבדים המבוגרים את סמכותם ונפגמת וסקרנותם הטבעית‬
‫של הילדים‪ ,‬שכן‪ ,‬כמו הבושה והנימוסים אף הסקרנות והסמכות מבוססות על רעיון הסודיות‪ .‬סקרנותם של‬
‫ילדים מבוססת על חוסר ידיעתם עדיין את מה שהם חושדים שיש לדעת‪ ,‬וסמכותם של המבוגרים מבוססת‬
‫במידה רבה על היותם מקור המידע העיקרי ‪ .‬בעולם של מידע חדש‪ ,‬משתנה במהירות‪ ,‬שהגישה אליו פתוחה‬
‫לכל‪ ,‬ואשר בו מתערער מעמדם של המבוגרים כמי שמשמשים בתור מדריכים ויועצים לצעירים‪ ,‬מתרחש‬
‫משבר אמונה‪ .‬בצורה זו נסגר פער הדורות‪ ,‬וכולם שייכים לאותו דור עצמו‪ .‬כך תופסת הציניות והארוגנטיות‬
‫את מקומה של הסקרנות ואנו נותרים עם ילדים הסומכים לא על מבוגרים בעלי סמכות אלא על חדשות‬
‫ממקום לא מוגדר‪ .‬לילדים ניתנות תשובות על שאלות שמעולם לא שאלו‪,‬שכן דבר אינו מסתורי‪ ,‬אינו מעורר‬
‫יראה ואינו נסתר מעיני הציבור‪ .‬הילדים נחשפים באופן מתמיד לדיווחים על קלות דעתם של אישים שבזמנים‬
‫אחרים נחשבו למופת לניקיון כפיים‪ .‬כתוצאה מכך מפתחים הילדים מה שניתן לכנות עמדות מבוגרות –‬
‫מציניות ועד אדישות – כלפי מנהיגים פוליטיים וכלפי התהליך הפוליטי עצמו‪ .‬כמו כן‪ ,‬מגלה הטלוויזיה‬
‫לילדים כבר בגיל צעיר ביותר את חדוות הצריכה‪ ,‬ומעודדת אותם לכך‪.‬‬
‫לפי פוסטמן‪ ,‬בעידן הטלוויזיה מתחילה להיווצר הגדרה חדשה מופחתת של הבגרות‪ ,‬שאיננה מוציאה‬
‫מן הכלל את הילדים‪ ,‬ומכך נובעת תבנית חדשה של שלבי החיים‪ ,‬כאשר בקצה האחד‪ ,‬הינקות; בקצה השני‪,‬‬
‫הסניליות; ובתווך‪ ,‬מה שניתן לכנות "המבוגר‪-‬הילד"‪ .‬זהו מבוגר שכשריו האינטלקטואליים והרגשיים אינם‬
‫מגיעים לכלל הגשמה מלאה‪ .‬פוסטמן ממשיך ומפתח את דבריו וטוען כי הדרך האינטנסיבית והתזזיתית של‬
‫הרכבת תוכניות החדשות בטלוויזיה גם מקשה על האפשרות לחשוב על האירועים אותם הן מתארות וגם‬
‫מקשה על האפשרות להרגיש משהו בנוגע אליהם‪ .‬באופן זה אין אפשרות להבחין בעולם בקיומו של כל חוש‬

‫‪21‬‬
‫פרופורציה‪ ,‬האירועים נתפסים כמתרחשים כולם בזמן הווה ותולדותיהם אינן רלוונטיות‪ ,‬אין כל בסיס‬
‫רציונאלי שניתן להעדיף על פיו דבר על משנהו‪ ,‬ובסיכומו של דבר‪ ,‬החדשות אינן מבטאות השקפת עולם בוגרת‪.‬‬
‫מודל האדם המבוגר הנפוץ ביותר בטלוויזיה הוא זה של ילד‪ ,‬וכך איבדה הבגרות הרבה מסמכותה וטעמה‪,‬‬
‫והמחשבה על יראת‪-‬כבוד כלפי המבוגר נעשתה מגוחכת‪ .‬עדות לתהליך מסיק פוסטמן מהזלזול הכללי בכללים‬
‫ובטקסים הציבוריים‪ ,‬מהעלייה בבעיות משמעת בבתי‪-‬הספר‪ ,‬מהצורך בהגברת אמצעי הביטחון באירועים‬
‫ציבוריים‪ ,‬מהפלישה של מוזיקת רדיו בעלת עוצמה מירבית לתחום הציבורי ומנדירותם של ביטויי נימוס‬
‫מקובלים‪.‬‬
‫פוסטמן מציין את השינוי חסר התקדים בתדירות ובברוטאליות של פשעי הילדים‪ ,‬שכן עם פתיחת‬
‫עולם המבוגרים בפני הילדים בכל דרך שניתן להעלותה על הדעת‪ ,‬מחקים הילדים בהכרח גם את פעילות‬
‫הפשיעה של המבוגרים‪ .‬הילדים נתפסים כמבוגרים מיניאטוריים וניתן להניח בוודאות שאמצעי התקשורת‬
‫מילאו תפקיד חשוב בדחף לבטל את ההבדלים בין המיניות הי<ל= דית לבוגרת‪ ,‬מכיוון שהטלוויזיה במיוחד‪ ,‬לא‬
‫רק מחזיקה את האוכלוסייה במצב של עוררות מינית קבועה‪ ,‬אלא גם מדגישה סוג של שוויוניות בהגשמת‬
‫המיניות‪ .‬עדות לכך מוצא פוסטמן בעלייה שחלה ברמת הפעילות המינית בקרב קטינים החל משנות ה‪60 -‬‬
‫ואילך‪ .‬המין הפך ממסתורין אפל המיוחד למבוגרים‪ ,‬למצרך מקובל לכולם‪ .‬כמו כן‪ ,‬האלכוהוליזם‪ ,‬שנחשב‬
‫בעבר לבעיית המבוגרים בלבד‪ ,‬הפך להיות נחלתם של הצעירים‪ ,‬וכן סמים אחרים‪ ,‬כגון מריחואנה‪ ,‬קוקאין‪,‬‬
‫והירואין )פוסטמן‪ .(1982 ,‬לפי נתונים שפרסם בשנת ‪ 2007‬המרכז לבקרה ולמניעת מחלות בארה"ב )‪The‬‬
‫‪ ([Centers for Disease Control and Prevention [CDC‬המתבגרים הינם המגזר היחד באוכלוסיית ארה"ב‬
‫שלא נצפו בו ירידה במקרי מוות וחולי במשך ארבעת העשורים האחרונים‪ .‬ה ‪ CDC‬מונה שישה סוגי התנהגות‬
‫מסוכנת האופייניות לצעירים‪ :‬פגיעות לא מכוונות ואלימות‪ ,‬שימוש באלכוהול וסמים‪ ,‬עישון‪ ,‬התנהגויות‬
‫מיניות מסוכנות‪ ,‬תזונה לא בריאה‪ ,‬וחוסר בפעילות פיזית )‪ .(Rutledge, Rimer & Scott, 2008‬פוסטמן‪,‬‬
‫שכתב כאמור את ספרו ב‪ , 1982-‬מציין בו שהמבוגרים הצעירים בני דורו נישאים בשיעור נמוך בהרבה מדור‬
‫הוריהם‪ ,‬יש להם פחות ילדים‪ ,‬וכן נישואיהם פחות מאריכים ימים‪ .‬הוא גורס כי יותר משהמבוגרים‬
‫האמריקנים רוצים להיות הורים לילדים הם רוצים להיות ילדים בעצמם‪ ,‬ומביא נתונים לפיהם הילדים הגיבו‬
‫על נטייה חדשה זו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בבריחה המונית מהבית‪ .‬לקראת סוף ספרו‪ ,‬מסכם פוסטמן באופן קודר ואומר‬
‫שהטכנולוגיה הפכה לאובייקט של הערצה אלילית‪ ,‬שהתהליך הפוליטי התנוון‪ ,‬שבחשיבה הבוגרת חל פיחות‪,‬‬
‫ושהילדות הולכת ונעלמת )פוסטמן‪.(1982 ,‬‬
‫כשדיבר פוסטמן – לפני כמעט ‪ 30‬שנה – על התקשורת ההמונית‪ ,‬שאת תחילתה ייחס לטלגרף ואת‬
‫שיאה לטלוויזיה‪ ,‬נראה שלא העלה כלל על דעתו חידושים טכנולוגיים שלא אחרו לבוא‪ ,‬ואשר סבכו את המצב‬
‫תוך כדי העצמת התופעות שתיאר‪ .‬התקשורת הסלולארית ותרבות המחשב מקיפים את כל תחומי החיים‪,‬‬
‫ומספקים מגוון של אביזרים טכנולוגיים המשמשים החל ממשרדים מיניאטוריים ומקורות מידע אינסופיים‪,‬‬
‫דרך היותם מכשירי תקשורת וטלביזיה אינטראקטיבית רב‪-‬ערוצית‪ ,‬ועד היותם מוקד למשחקים בעלי אופי‬
‫ממכר ולעתים רווי באלימות וסקס‪ .‬באפיק גסיסתה של הילדות – בין שנות ה‪ 50-‬של המאה ה‪ 20-‬לתחילת‬
‫המאה ה‪ – 21-‬זרמו מים רבים‪ ,‬העכירו מאוד ועלו על גדותיהם‪ .‬המחשה לכך הוא הסרט "שלוש עשרה"‪,‬‬
‫המספר על קורותיה של נערה נורמטיבית מן המעמד הבינוני‪.‬‬

‫‪ 3.4‬שלוש‪-‬עשרה ‪(Thirteen (2003‬‬
‫‪ 3.4.1‬הרקע לסרט‬

‫‪22‬‬
‫"שלוש עשרה יותר מאשר הוא סרט הוא מסמך עיתונאי הנושא איכות של דיווח מבריק‪ :‬מתאר‬
‫תרבות באופן נוקב‪ ,‬מקדיש תשומת לב רבה לניואנסים ופרטים‪ ,‬נמנע מהצטעצעות ומאיר את הנושא‪ .‬הוא‬
‫מטריד וגורם לך לרצות לחבק את ילדיך חזק ולא לתת להם לצאת החוצה" כותב סטפן הנטר מהוושינגטון‬
‫פוסט )הנטר‪ .( 2003 ,‬חייה של טרייסי‪ ,‬הדמות הראשית‪ ,‬מדגימים נורמה סטטיסטית של גיל העשרה‪ .‬אופיו‬
‫הנועז של הסרט הפכה אותו למקור לפולמוס בארה"ב; האם הסרט רק משקף מצב נתון‪ ,‬או שהוא יוצר אותו‬
‫בכך שישפיע על נוער שיצפה בו להתנהג כמו טרייסי ואיווי )אלקריב‪.(2003 ,‬‬
‫ניקי ריד‪ ,‬המגלמת בסרט את איווי‪ ,‬השתתפה בכתיבת התסריט החושפני המתאר את חוויותיה‬
‫האישיות שנתיים קודם לכן‪ ,‬הכוללות התנסות בסקס‪ ,‬סמים ופציעות אובססיביות של עצמה בסכין‪ ,‬כאשר‬
‫הייתה רק בת שלוש עשרה‪ .‬באמריקה של היום‪ ,‬הלחצים הפועלים על נערות בנות שלוש עשרה‪ ,‬הציפייה להיות‬
‫סקסית‪ ,‬מדהימה‪ ,‬קולית ובעלת שליטה עצמית‪ ,‬מעולם לא היו גדולים יותר‪" .‬בני הנוער של ימינו מקדישים‬
‫יותר מדי זמן לצפייה בטלוויזיה ולתקשורת בכלל‪ ,‬וההשפעה של זה גדולה ועמוקה" אומר ד"ר עוז אלמוג‬
‫מאוניברסיטת חיפה "האסתטיקה היום משחקת תפקיד מאוחד משמעותי בחיי הצעירים" הוא מוסיף‪,‬‬
‫"מדובר בתופעה שיצאה מכלל שליטה ויוצרת תופעות לוואי שליליות כמו הדיקטטורה של היופי‪ .‬היפים‬
‫נחשבים היום ליותר מוצלחים ומקבלים עדיפויות‪ .‬לפנימיות של האדם יש פחות משקל‪ .‬סמלי הסטאטוס יותר‬
‫חזותיים מאשר אינטלקטואליים‪ .‬זה גורם לאנשים להרגיש פגומים‪ ...‬הרצון להראות טוב‪ ,‬מעניין ומושך‪ ,‬גורם‬
‫לכך שהאופנה מתחלפת באופן מהיר‪ ,‬מה שמוביל להוצאות כספיות כבדות‪ .‬זה כמובן משפיע מאוד על התא‬
‫המשפחתי‪ ,‬בעיקר אצל משפחות שאין להם כסף‪ .‬זה יוצר כעס‪ ,‬קנאה ומריבות עם ההורים‪ ...‬התהליך עצמו‬
‫הוא בלתי נמנע‪ .‬אנחנו לא יכולים לשלוט בכך שילדים מתבגרים מהר‪ ...‬הצעירים של היום נחשפים למין בגיל‬
‫צעיר‪ .‬בעידן האינטרנט קשה מאוד למנוע את החשיפה שלהם לנושא‪ ...‬ילדים מושפעים כל כך מהתקשורת‪,‬‬
‫מפני שהם חשופים למידע בלי יכולת לנתח אותו")מנהרדט‪.(2003 ,‬‬
‫הסרט מהווה עדות חריפה של התבגרות בעולם האורבאני והקפיטליסטי של שנות האלפיים‪ ,‬ומראה‬
‫מה הצעירים חושבים‪ ,‬עושים‪ ,‬מרגישים ועוברים‪ .‬סקרים סטטיסטיים מצביעים על כך שהחומרנות והמיניות‬
‫הבוטה של בני נוער עולים על אלה של תקופות קודמות‪ .‬נערות צעירות מוצפות בשלל מודלים תקשורתיים‬
‫מזויפים הנמצאים בכל מקום‪ :‬בתי ספר‪ ,‬קניונים‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬מגזינים‪ ,‬שלטי חוצות ועוד‪ .‬דוגמניות ושחקניות‬
‫לבושות בחצי ערום שמתנהגות בהפקרות מינית בוטה הן המודל לילדות בנות השלוש‪-‬עשרה המנסות להראות‬
‫כמו נשים בוגרות‪ .‬בריטני ספירס וכריסטינה אגילרה הן רק דוגמאות למוצרי צריכה מהשנים האחרונות‪,‬‬
‫שהפכו לייצוג של תוקפנות מינית בוטה ואפילו זנותית‪ .‬לילדות בנות שלוש עשרה שגדלו לעולם מוצף דימוים‬
‫שכאלה‪ ,‬אין שום אמצעי התגוננות מונע‪ ,‬וכך הן צורכות אותם לשובע )קווארט‪.(2003 ,‬‬
‫‪ 3.4.2‬סיכום העלילה וניתוח הסרט בראי המודל‬
‫הסרט שאינו כולל עלילה במובן המקובל‪ ,‬מתאר ארבעה חודשים של הידרדרות חריפה בחייה של‬
‫טרייסי בת ה‪ , 13-‬ילדה טובה העוזרת לאימה ועדיין משחקת עם בובות‪ .‬היא מתוארת כתלמידה מצטיינת‬
‫ואינטליגנטית‪ ,‬חברותית ובעלת יכולת אומנותית‪ ,‬אך היא מרגישה דחויה בין הבנות המקובלות שמתלבשות‬
‫ומציגות מיניות כנשים לכל דבר‪ .‬בבית הספר היא פוגשת בנערה פרועה וחסרת גבולות בשם איווי‪ ,‬שיוצאת עם‬
‫בחורים מבוגרים‪ .‬כדי להיות מקובלת כמו איוו‪ ,‬עוברת טרייסי תהליך של מהפך‪ .‬היא מתחברת עם איווי‬
‫ובהשפעתה משנה את סגנון הופעתה‪ ,‬שכולל מעתה איפור ולבוש נשי חושפני‪ ,‬מרבה בהסתלקויות מבית הספר‪,‬‬
‫גונבת מחנויות‪ ,‬משתמשת בסמים‪ ,‬עושה פירסינג ומגיעה להתנסות ביחסי מין‪ ,‬כל זאת במקביל למריבות‬
‫הולכות ומסלימות עם אימה‪.‬‬

‫‪23‬‬
‫מלאני‪ ,‬אימה של טרייסי‪ ,‬בעצמה סוג של היפית לשעבר‪ ,‬היא אישה בעלת לב רחום‪ ,‬המבצעת בחפץ לב‬
‫מחוות קטנות כמו דחיית מועדי תשלום של לקוחותיה או אירוח בן מספר לילות של מכרים קשי יום‪ ,‬אך‬
‫מפשפשת בארנקה למצוא את המטבעות האחרונים על מנת לקנות לבתה עוד חולצה אופנתית‪ .‬הבית כמו חסר‬
‫גבולות פיזיים‪ ,‬נטול פרטיות‪ ,‬וההרגשה היא כאילו הדלת לא ממש חוסמת את הרחוב מלהיכנס פנימה‪ .‬מלאני‬
‫אינה מסוגלת לסרב לנצרכים למיניהם‪ ,‬מאכילה ומלינה אותם‪ ,‬ואלה מוצאים בביתה מקלט‪ .‬איווי עצמה היא‬
‫דוגמה קיצונית לכך‪ ,‬ומאמצת לעצמה את מלאני לאם‪ .‬כזה הוא גם בריידי‪ ,‬חבר וותיק של מלאני‪ ,‬בעל‬
‫היסטוריה של התמכרות וגמילה‪ ,‬שמשתקע בבית למורת רוחה של טרייסי‪ .‬מלאני שמתפרנסת כספרית‪,‬‬
‫משתמשת בבית גם כמקום העבודה‪ ,‬והלקוחות שחשופים למתרחש בבית לא חוסכים את עצותיהם‪ .‬מלאני‬
‫היא אם חמה ואוהבת‪ ,‬אך טרם סיימה את התבגרותה בעצמה‪ .‬היא מתעסקת בחיצוניות‪ ,‬במראה ובלבוש‪,‬‬
‫ויותר מאשר הורה היא חברה או אחות גדולה‪ .‬היא מצטרפת לגחמותיה של טרייסי‪ ,‬וזורקת יחד איתה את‬
‫הבובות והגרביים הלא אופנתיים לפח האשפה‪ ,‬היא קונה איתה בגדים חדשים ופרובוקטיביים‪ ,‬ומציעה לה‬
‫ולאיווי הסעה לחנות הבגדים‪" .‬נמצא נעלי פלטפורמה או נצנצים לגוף"? היא שואלת‪ ,‬וטרייסי שנהנית מן‬
‫העידוד מצד אחד‪ ,‬מחפשת עצמאות וגבולות גם יחד מן הצד השני‪ ,‬עונה לה "זה בסדר‪ ,‬אימא‪ ,‬רק תורידי‬
‫אותנו ותלכי לסידורים שלך או משהו"‪ .‬בכדי למרוד‪ ,‬טייסי צריכה ללכת אל מעבר לסף‪ ,‬רחוק יותר מהאופן‬
‫החופשי והצעיר בו אימה מנהלת את חייה‪ .‬בתור דמות אחראית ומנחה מלאני אינה מסוגלת לעשות דבר חוץ‬
‫מלנזוף בטרייסי ולאיים עליה‪ ,‬והיא חסרת אונים לחלוטין‪ .‬מלאני קונה את שקריה הקטנים של טרייסי בלי‬
‫פקפוק‪ ,‬ומאחורי מסך הדרישה של טרייסי לכיבוד פרטיותה היא עיוורת לחלוטין לכל המתרחש‪ ,‬עד שהאמת‬
‫מתפוצצת לה בפנים כאשר נחשפים מקומות המסתור הקטנים של הסמים‪ ,‬אביזרי הלבוש והכסף הגנוב‪,‬‬
‫הפירסינג וההיעלמויות מן הלימודים‪.‬‬
‫כל אלה‪ ,‬יחד עם השתייה ויחסי המין הסתמיים‪ ,‬מהווים סמלים לבגרות ומקבץ של טכסי התבגרות‪.‬‬
‫בחנות הפירסינג מציגה איווי את טרייסי למוכר כבת שמונה‪-‬עשרה‪ ,‬כך שמעתה אין צורך לבקש את אישור‬
‫ההורים‪ .‬אביה של טרייסי מכור לעבודתו ואינו מסוגל להקדיש למשפחתו לשעבר יותר ממספר דקות בשבוע‪.‬‬
‫הוא בעל משפחה חדשה וקריירה צומחת‪ ,‬זה עתה נולד לו תינוק וקנה בית חדש‪ ,‬והוא מסתפק בביקורים‬
‫חטופים וקשר בטלפון‪ .‬גם בעת הביקור הקצר והדיאלוג החטוף שלו עם טרייסי מפריע צלצולו של הטלפון‬
‫הנייד‪ ,‬כשאת הרגע הזעום של הפגנת האבהות מאולצת קוטעת שיחה בענייני עסקים‪ .‬מקום העבודה של האב‬
‫שואב אותו לחלוטין‪ ,‬וניכר כי הקריירה והכסף חשובים לו יותר מתשומת לב לילדיו‪" .‬מה הבעיה?" הוא שואל‪,‬‬
‫"שמישהו יסביר לי‪ ,‬מה הבעיה!" הוא מתיז לעבר אחיה של טרייסי שמנסה בחוסר אונים לומר לו משהו‪.‬‬
‫מלאני‪ ,‬שכל קשריה עם אביה של טרייסי מסתכמים בתחנונים לקבלת דמי המזונות בזמן‪ ,‬מנסה בשלב מסוים‬
‫להעביר את האחריות גם אליו ולחלק את עול גידול הילדים ביניהם‪ ,‬כך שטרייסי תעבור לגור אצלו‪ .‬כאשר‬
‫הדבר נודע לטרייסי‪ ,‬והיא מטיחה בפניה של מלאני "את לא רוצה אותי"‪ ,‬משיבה לה מלאני "אני פשוט רוצה‬
‫שאביך יהיה יותר מעורב בחייך"; מה שעל פניו נשמע כמו הצהרה של אם דואגת ומעורבת הוא למעשה‬
‫קריסתה מתוך חוסר יכולת להתמודד עם תפקידה כהורה יציב ותומך‪.‬‬
‫בבית הספר‪ ,‬מחנך הכיתה מעביר שיעור באקולוגיה ומנחה את התלמידים בפרויקט בניית הסביבה בה‬
‫ירצו לגור‪ .‬האירוניה היא שהסביבה המיידית הקרובה ביותר היא חצר בית הספר‪ ,‬מוקד ללחצים חברתיים‬
‫ולהערצת החיצוניות‪ ,‬וכל ההקשרים הסביבתיים רחוקים מלהתקרב לאידיאל‪ .‬נראה שאין בחייה של טרייסי‬
‫אף אדם מבוגר יציב‪ ,‬בשל ובוגר שיכול להוות מקור לדוגמה אישית ותמיכה‪ .‬הפוך מכך‪ ,‬ברוק‪ ,‬הדודה של‬
‫איווי המגדלת אותה היא חשפנית מבוגרת ואלכוהוליסטית שעוברת ניתוח למתיחת פנים‪ ,‬כל כולה ביטוי‬
‫לעיסוק בחיצוניות ולחוסר אונים‪ .‬מלאני מחזיקה מאמנת אישית‪ ,‬אליה היא מתקשרת בעתות מצוקה‪ .‬אותה‬

‫‪24‬‬
‫מאמנת היא גם לקוחה של מלאני‪ ,‬ומוצאת את עצמה בלב ההתרחשות והעימותים הביתיים‪ ,‬משיאה את‬
‫עצותיה‪.‬‬
‫בחייה של טרייסי קיימים מאפייני דרישה בעלי מגמות מנוגדות‪ .‬מצד אחד בית הספר ומורי הכיתה‬
‫שמהווים מסגרת ממסדית תומכת ודוחפים לכיוון הנורמטיבי‪ ,‬וכן אימה‪ ,‬על אף היותה חסרת עמוד שדרה‬
‫והיפית מתבגרת‪ ,‬מרעיפה עליה חום ואכפתיות ומצפה ממנה להיות תלמידה טובה‪ .‬מן העבר השני נמצאות‬
‫הבנות המקובלות והפופולאריות בבית הספר‪ ,‬ובראשן איווי‪ ,‬שמסיטות אותה לצד האפל והמסקרן‪ .‬איווי‬
‫מצליחה להקסים את טרייסי להפוך להיות מרכז עולמה‪ ,‬ולתמרן אותה‪ .‬טרייסי מתאפרת כמוה‪ ,‬נגררת לגנוב‬
‫מחנויות‪ ,‬לקיים יחסי מין עם נערים ואף להיות באינטימיות פיזית‪-‬מינית עם איווי עצמה‪ .‬בין הדמויות‬
‫הקרובות ביותר לטרייסי‪ ,‬מלאני ואיווי‪ ,‬יש אינטראקציה חזקה‪ .‬איווי‪ ,‬שגרה אצל ברוק‪ ,‬ומעידה על אימה‬
‫שהייתה זונה מופקרת‪ ,‬מחפשת אם‪ ,‬ומלאני המגלה חולשה לכל נזקק ומוכרעת על ידי כל מניפולציה של סבל‪,‬‬
‫אינה מהססת הרבה לפני שפורשת עליה את חסותה‪ .‬החיבור ביניהן מיידי והרסני לגבי טרייסי‪ ,‬כיוון שבכך‬
‫ניתן מעין אישור לחברות החדשה והחולנית‪ .‬אחיה הגדול‪ ,‬מעריץ של איווי מחצר בית הספר‪ ,‬נפעם כאשר‬
‫טרייסי מספרת לו שאיווי היא חברתה החדשה‪ .‬עד שלב מאוחר‪ ,‬מסרבים כולם לראות את איווי כפי שהיא‪,‬‬
‫נערה מופרעת ואומללה מבית הרוס‪.‬‬
‫טרייסי שבתחילת הסרט מפגינה אינטליגנציה ויכולת אומנותית‪ ,‬כותבת שירים שמרגשים את מורתה‬
‫ואת אימה‪ ,‬ומצהירה לפני חברותיה הישנות שהיא "הולכת להוציא השנה רק עשיריות"‪ ,‬הופכת להיות‬
‫השתקפות של איווי‪ .‬שתיהן‪ ,‬כמו שאר הנוער המקובל בבית הספר‪ ,‬משועבדות לתרבות הצריכה ההמונית‪,‬‬
‫להוויית הראפ והמוסיקה הפופולארית‪ ,‬כאשר שמה של בריטני ספירס נישא בפי כל‪ ,‬והיא מקור לדוגמה‬
‫אישית ולהשוואה‪ .‬כאשר יורדת טרייסי מן האוטובוס במרכז הקניות בעיר כדי להיפגש עם איווי בחנות‬
‫הבגדים "‪ ,"Red Balls‬הרחוב קורץ אליה "‪ "Sale‬מכל כיוון בחלונות ראווה שקוראים לה לקנות‪ ,‬והשלט‬
‫לפרסום איפור אומר לה "‪ "Beauty is Truth‬ומקיף אותה ברקע‪.‬‬
‫השיר שטרייסי כתבה והקריאה למלאני בתחילת הסרט מתמצת את הווייתן של שתיהן "הוא היה‬
‫נכה‪ ,‬אך רק גופו נשבר‪ .‬זה לא פשוט‪ ,‬זה לא ממש מוסבר‪ .‬נסתפק בכך‪ ,‬היא אומרת‪ ,‬ואת ספר השקרים הקדוש‬
‫סוגרת‪ .‬היא מכסה את עיניה‪ ,‬מכחישה את מה שידעה שאכן קרה‪ ".‬מן המקום הרגיש והאומנותי הזה‬
‫שבתחילת הסרט מגיעה טרייסי באחד מרגעי השפל לתהום של קהות חושים ומחשבה‪ ,‬תוך ניתוק מהמציאות‪:‬‬
‫"הכי אותי חזק יותר‪ ,‬אני לא מרגישה שום דבר" מבקשת טרייסי מאיווי כאשר שתיהן מסוממות לחלוטין‪,‬‬
‫יושבות על המיטה מסוגרות בחדר‪.‬‬
‫אם "שלוש עשרה" הציג את קורותיה של נערה צעירה ממוצעת מן המעמד הבינוני‪ ,‬שנה אחר כך‪ ,‬ב‪-‬‬
‫‪ , 2004‬יוצא "ד'ה הילז" ובוחן עד לאן יכול להגיע נוער מן המעמד הסוציו‪-‬אקונומי הגבוה‪ ,‬שבידיו יותר כסף‪,‬‬
‫יותר עוצמה ויותר אפשרויות‪.‬‬

‫‪ 3.5‬ד'ה הילז – ‪(The Hillz (2004‬‬
‫‪ 3.5.1‬הרקע לסרט‬
‫בוורלי הילס היא פרבר אמיד הנמצא בפאתיה המערביים של לוס אנג'לס במדינת קליפורניה‬
‫שבארצות הברית‪ .‬העיר מונה כ‪ 34,000 -‬תושבים וידועה כמקום מגוריהם של עשירי לוס אנג'לס‪ ,‬כוכבי קולנוע‬
‫וידוענים‪ .‬עם הכנסה ממוצעת למשק בית שלמעל ל‪ 87,000 -‬דולר לשנה‪ ,‬העיר נמצאת בדירוג סוציו‪-‬אקונומי‬
‫גבוה ביותר‪ .‬העיר ידועה באחוזות הפאר שלאורך רחובותיה המטופחים‪ ,‬ובחנויות היוקרה לאורך "רודיאו‬

‫‪25‬‬
‫דרייב"‪ ,‬רחוב הקניות המרכזי שלה המכונה גם "משולש הזהב" ‪ -‬מהרחובות היוקרתיים בעולם‪ .‬בוורלי הילס‬
‫נוסדה ב‪ ,1906-‬ותוכננה מראש כ מטופחת וטובלת בירק‪ .‬בשנת ‪ 1923‬דחתה מועצת העיר הצעה להסתפח‬
‫לתחום שיפוטה של העיר לוס אנג'לס המקיפה אותה מכל עבריה‪ ,‬והעיר נותרה עד היום כמובלעת אוטונומית‬
‫עם עירייה משלה‪ .‬עקב עושרם המופלג של רבים מתושביה‪ ,‬ועקב סמיכותה הן הגיאוגרפית והן האנושית‬
‫להוליווד‪ ,‬שימשה בוורלי הילס רקע לסרטים רבים שעסקו או נגעו בחיי העשירים והמפורסמים )לפרטים‬
‫נוספים ‪.( http://en.wikipedia.org/wiki/Beverly_Hills,_California‬‬
‫סאראן בארנון‪ ,‬במאי הסרט )שהוא גם התסריטאי‪ ,‬המפיק‪ ,‬ואחד משחקני המשנה(‪ ,‬תושב השכונה‬
‫שגדל וחי בה עד היום‪ ,‬כתב את התסריט עוד כשהיה בן ‪ ,23‬תחת הרושם שעשו עליו ידיעות שהתפרסמו‬
‫בחדשות על התכיפות הולכת וגוברת של מעשי אלימות‪ ,‬שימוש בסמים ושימוש בנשק חם שבוצעו על ידי בני‬
‫נוער בבתי ספר‪ .‬אלה חברו להשראתם של סרטים אלימים כמו "ספרות זולה" ורוצחים מלידה" אשר הופקו‬
‫באותו זמן )‪ (1994‬והביאו ליצירת "‪ "The Hillz‬שנועד להיות קומדיה שחורה‪ ,‬אבל מפאת תקציבו המוגבל‬
‫הפך להיות בעל אופי רציני יותר‪ .‬לדברי בארנון‪ ,‬העלילה בדויה אך מבוססת על אירועים שקרו במציאות‪.‬‬
‫"יריות במישהו בגלל חוב של שמונים דולר היו שמועה שהסתובבה בשכונה כשהייתי צעיר" מספר בארנון‬
‫לכותבי שורות אלה‪" ,‬והרצח של מובילה בלהקת מעודדות על ידי חברתה ללימודים קרה כשהייתי בבית‪-‬ספר‬
‫תיכון‪ ,‬והוצג בטלוויזיה ב‪ 1994-‬בסרטה של טורי ספלינג )‪" ."Tori Spelling) "A Friend to Die for‬מאז‬
‫שנות ה‪ 90-‬הנוער הפך להיות יותר ויותר אלים" מסכם בארנון‪ ,‬ומפנה אותנו לסיפור הטבח שאירע בבית הספר‬
‫התיכון קולומביין שאירע ב‪ 20-‬באפריל ‪ 1999‬בארה"ב במחוז ג'פרסון שבמדינת קולורדו‪.‬‬
‫אריק האריס ודילן קלבולד‪ ,‬תלמידי בית הספר‪ ,‬ערכו טבח בו נהרגו ‪ 12‬תלמידים ומורה‪ ,‬ונפצעו ‪,21‬‬
‫כאשר ‪ 3‬תלמידים נוספים נפצעו בעת ניסיון הימלטות‪ ,‬לפני שהתאבדו שניהם‪ .‬הרצח עורר סערה ודיון ציבורי‬
‫נרחב בנוגע לזמינותו של נשק חם בארה"ב המעוגן בחוקי הפיקוח על כלי נשק‪ ,‬ועל אודות אלימות בני הנוער‬
‫המשתמשים בנשק חם‪ .‬דיון נרחב יוחד גם לאופיים של הכנופיות‪ ,‬של תת התרבויות ושל מעשי הבריונות‬
‫בבתי הספר התיכוניים בארה"ב‪ ,‬וכן לתפקיד שיש לסרטים אלימים ומשחקי וידאו בחברה האמריקאית‪.‬‬
‫אירוע הטבח בקולומביין הביא גם להגברת אמצעי הביטחון בבתי הספר‪ ,‬לדיון ציבורי על תופעת הנידוי‬
‫החברתי‪ ,‬על תרבות הרובים בארה"ב ועל השימוש הרווח בנוגדי דיכאון אצל בני נוער‪ ,‬על האלימות בקולנוע‬
‫ובמוסיקה‪ ,‬על השימוש שעושה הנוער באינטרנט‪ ,‬על משחקי וידאו אלימים ולמתקפה על תרבות הגות' )‬
‫‪.(Barnun, 2009; Brooks, 2004‬‬
‫תת‪-‬תרבות הגות' )‪ – ( Goth Subculture‬הנפוצה בגרמניה‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬בריטניה וצרפת – צמחה‬
‫בשנות ה‪ 80-‬על רקע הפאנק‪ ,‬כריאקציה לחומרנות של תקופת רייגן‪ .‬תרבות זו מושכת צעירים דיכאוניים‬
‫החשים מנודים‪ ,‬דחויים וחסרי אמון בחברה‪ ,‬שרבים מהם היו קורבנות של התעללות ואפליה‪ .‬בקרב חסידה‬
‫של תרבות הגות' נפוצים דיכאוניות‪ ,‬פגיעה עצמית‪ ,‬מעשי התאבדות ואלימות‪ .‬צעירים אלה מקיפים עצמם‬
‫באנשים‪ ,‬במוסיקה‪ ,‬באתרי אינטרנט ובפעילויות שמעודדות כעס ודיכאון‪ .‬מוסיקת הגות' פרובוקטיבית‬
‫ומתאפיינת בהיותה אפלה איטית וקודרת‪ ,‬בבסיסה צלילים אלקטרוניים וקולות ווקאלים נמוכים‪ .‬מילות‬
‫השירים מבטאות שילוב של מרד נגד החברה המודרנית החומרנית והמנוכרת‪ ,‬עם נוסטלגיה לעבר ומשיכה‬
‫לאסתטיקה לוחמנית ולחזון אפוקליפטי‪ .‬האופנה של תרבות הגות' מאופיינת בלבוש שחור ופנים מאופרות‬
‫בלבן‪ ,‬שיער צבוע בגוונים שונים ופירסינג בכל חלקי הגוף‪ .‬אלה‪ ,‬בנוסף לאביזרים כמו צלבים הפוכים‪ ,‬מנורות‬
‫בדמות ארון קבורה‪ ,‬עכבישים‪ ,‬עטלפים וגולגולות‪ ,‬מסמלים את הכאב ואת המחאה של אותם צעירים כנגד‬

‫‪26‬‬
‫חוסר התקווה וחוסר האונים בחברה המערבית‪ ,‬יחד עם הקסם שהם מוצאים בחולי‪ ,‬בדיכאון ובמוות‪) .‬‬
‫‪(Rendom, 2004; Eckart, 2005; Rutledge, Rimer & Scott, 2008‬‬
‫‪ 3.5.2‬סיכום העלילה‬
‫סטיב‪ ,‬דאף‪ ,‬טימוטי וסאב הסובלים מחוסר תכלית ומשמעות בחייהם הם ארבעה חברים בוגרי תיכון‬
‫משועממים‪ ,‬המבלים את זמנם במשחקי וידאו ומסיבות אלכוהול‪ ,‬סמים וסקס‪ ,‬על רקע בברלי הילס‪ ,‬שכונת‬
‫השפע האמריקאית‪ .‬בסופי שבוע הם עסוקים בחיפוש אחרי אלכוהול וסמים‪ ,‬מתחננים בפני מבוגרים ברחוב‬
‫שיקנו עבורם משקאות‪ ,‬ומשתוללים וגונבים במרכול של אקמל‪ ,‬מהגר אסייאתי‪ .‬באחת מהמסיבות מוצא דאף‬
‫באקראי אקדח המשמש לרציחתו של מרטין‪ ,‬בן כיתתם לשעבר שמשמש ככוח עזר למשטרה‪ ,‬כנקמה על‬
‫שהתעלל בסאב‪ .‬כשנה לאחר עזב‪ ,‬בעת חופשה מהמכללה‪ ,‬חוזר סטיב לבקר בשכונה‪ .‬לאחר שהפך לכוכב‬
‫ספורט‪ ,‬נישא על גל ההצלחה‪ ,‬הוא יודע שעתידו לפניו‪ ,‬וביכולתו להשיג את כל שירצה‪ :‬נשים‪ ,‬כסף ומקום‬
‫בטוח בין כוכבי ליגת הבייסבול‪ .‬אלא שאת משאת נפשו‪ ,‬האת'ר סמית' אינו מצליח להשיג‪ ,‬והוא מוצא את‬
‫עצמו מול יריב בעל חזות מושלמת בדמות טוד‪ ,‬החבר של האת'ר‪ .‬הוא מגלה ששכונת ילדותו העשירה והשלווה‬
‫הפכה לאזור סמים אלים‪ ,‬הנשלט על ידי חבריו מהתיכון שנעשו גנבים‪ ,‬סוחרי סמים ורוצחים סדרתיים‪ .‬את‬
‫החבורה חסרת הרחמים מוביל הסדיסט דאף‪ ,‬חברו הטוב והתומך של סטיב‪ .‬במאמצם להשיג את מבוקשם‬
‫וללא כל פיקוח מצד מבוגר כלשהו‪ ,‬העלילה מובילה לתוצאות הולכות ומסלימות‪ .‬האלכוהול זורם בשטף גובר‪,‬‬
‫הסמים נצרכים כשגרה יומיומית ומעשי הרצח נעשים תכופים וסתמיים‪ .‬סאב‪ ,‬שהתפתה להצטרף לבילוי של‬
‫ערב אחד עם חבריו הישנים לאחר שעזב אותם לטובת חיי עבודה ויושר‪ ,‬נרצח על ידי מהגר קוריאני בגלל‬
‫התגרות גזענית אופיינית מצד טימוטי; צעיר אחר נרצח על ידי החבורה בשל חוב של ‪ 80‬דולר; טוד שהתעמר‬
‫בהאת'ר נרצח בשל כך על ידי דאף וסטיב‪ ,‬וצעיר נוסף נרצח על שהעליב את דאף‪ .‬מעשי הרצח הופכים להיות‬
‫בנאליים ושגרתיים עד כדי כך שבאחת המסיבות מתבקש דאף על ידי נערה מן התיכון לרצוח את יריבתה‬
‫שלקחה את מקומה כמובילה בלהקת המעודדות‪ .‬בסיום הסרט מתגרים שני נערים צעירים מאוד בדאף‬
‫ובסטיב‪ ,‬גוררים אותם למלכודת ויורים בהם למוות‪.‬‬
‫‪ 3.5.3‬ניתוח הסרט בראי המודל‬
‫האינטראקציה המשמעותית בין סטיב‪ ,‬הדמות המרכזית בסרט‪ ,‬היא עם בני קבוצת השווים‪ ,‬חבריו‬
‫ברה‪,‬‬
‫דאף – הרוצח הפסיכופט‪ ,‬טימוטי – הליצן‪ ,‬וסאב – שמחליט לנטוש את החבורה וליישר קו עם הח@ <‬
‫בדמותו של עובד חרוץ וסטודנט משפטים לעתיד‪ .‬ניתן לראות בשלושת אלה מעין ביטוי מוחצן למרכיבים‬
‫חבויים בסטיב שמפגין חולשת אופי ונטייה להיגררות‪ .‬הוא חולמני ופלגמט‪ ,‬ואם כי בתוך תוכו מתקומם נגד‬
‫מעשי עוול אין לו את העוצמה הפנימית להוציא את כוונותיו לפועל‪ ,‬וכך הוא נגרר שוב ושוב לתוך תשלובת‬
‫הלחץ החברתי והאהבה שמקרין אליו דאף‪ .‬מתחילת ההתרחשות בתום ביה"ס התיכון ועד לסופה‪ ,‬כשנה‬
‫לאחר מכן‪ ,‬סטיב נותר בתוכו הילד הנבוך וחלש האופי‪ ,‬שנסחף על ידי חבריו המציעים לו אהדה ותחושת‬
‫שייכות‪ ,‬למרות שברור שאינו ממש רוצה ליטול חלק פעיל במעשיהם‪ .‬אף כי הוא מפגין הסתייגות ואפילו‬
‫מחאה לנוכח מעשי ההרג‪ ,‬וכן למרות שאף פעם לא הוא זה שלוחץ על ההדק‪ ,‬סטיב נוכח בהם כצופה ואף יוזם‬
‫ומוביל לרצח של טוד‪ ,‬וכך למעשה הוא הופך שותף לרציחות‪ ,‬עד פאסיבי לשפע הרכוש הגנוב של החבורה‬
‫ולעסקאות הסמים‪ ,‬ומוצא את עצמו צורך סמים ושותה לשוכרה על מנת לברוח מהמציאות‪ .‬ביחסו לחבריו יש‬
‫מרכיב של אינסטרומנטאליות‪ .‬הוא מתאר אותם בתחילת הסרט "הם לא היו החברה הכי גזעיים ) ‪the most‬‬
‫‪ ,( cool guys‬אבל הם חבבו אותי"‪ ,‬וביחס לסאב "הוא היה הראשון בכיתה בעל רישיון נהיגה‪ ,‬דבר שהפך אותו‬

‫‪27‬‬
‫למאוד שימושי"‪ .‬כמו חבריו‪ ,‬הוא בן שכונת בברלי הילס‪ ,‬שאינו סובל ממחסור במשאבים כלכליים בלשון‬
‫המעטה‪ ,‬אלא שהוא גם בעל יכולת יוצאת דופן כספורטאי‪.‬‬
‫כישרונו כשחקן בייסבול משמש מנוף לשחררו מהווי השכונה ולהתחיל בדרך עצמאית‪ ,‬אף כי מתברר‬
‫בהמשך שמנוף זה אינו חזק מספיק‪ .‬סטיב לא ממש התבגר במהלך השנה שעזב‪ .‬את מגרש המשחקים הביתי‬
‫של הילדות‪ ,‬החליף במגרש משחקים של הליגה המקצוענית‪ ,‬אך המשחק נשאר משחק‪ .‬הצמיחה וההתפתחות‬
‫הם ברמה הטכנית‪ ,‬לא ברמה המהותיות של אישיות או מעורבות חברתית‪ .‬החברים מציבים לפניו אתגרים של‬
‫פיתוי לפשע‪ ,‬והאת'ר סמית‪ ,‬אהבת הילדות‪ ,‬מהווה פיתוי מיני מתמיד‪ .‬פסגת האינטראקציה של סטיב עם‬
‫האת'ר היא התוודות אהבה ילדותית ותמימה "אני אוהב אותך‪ ,‬תמיד אהבתי אותך‪ ,‬את האישה הכי יפה‬
‫בעולם"‪ .‬האת'ר מציבה לפני סטיב את האתגר להוכיח את עצמו כשחקן בייסבול מצליח לפני שתסכים לנטוש‬
‫את חברה המצליחן העשיר‪ ,‬המלוקק והבוגדני‪ ,‬אבל ברגעי המבחן תמיד מתפתה לשוב לזרועותיו של טוד‪.‬‬
‫האת'ר מבהירה במילים ובמעשים שמשרה מבטיחה ב"וול‪-‬סטריט" ומכונית נוצצת קוסמים לה יותר מאשר‬
‫הבטחה תמימה לנאמנות וקשר רגשי מצד שחקן בייסבול‪ ,‬גם אם הוא כוכב בתחומו‪ .‬וכך‪ ,‬מאפייני הדרישה של‬
‫סטיב הם כלכליים‪ ,‬מעמדיים או מיניים גרידא‪.‬‬
‫ההתרחשויות מתנהלות ברחוב‪ ,‬במרכז העיר‪ ,‬בבתי חברים ובמסיבות‪ ,‬אך לצופה אין שום מושג על‬
‫בתיהם של הארבעה או על מי מבני משפחתם‪ .‬מתוך התסכול והשעמום שמובילים את הצעירים בסרט ניכרת‬
‫היעדרותם של הורים או בוגרים מכוונים משמעותיים אחרים בחייהם‪ .‬המבוגרים היחידים המופיעים בסרט‬
‫הם השוטר השרירותי והאלים‪ ,‬אקמל –בעל המרכול המהגר האסיאתי חסר האונים‪ ,‬או מבוגרים מזדמנים‬
‫אקראיים הלועגים לנערים או מטיפים להם כאשר הם מתבקשים לרכוש עבורם אלכוהול‪ ,‬שכן הארבעה‬
‫צעירים מכפי שמרשה החוק האמריקאי לרכישתו‪ .‬רק בשלב מאוחר יחסית של הסרט מזכיר סאב את אביו‬
‫המעודד אותו לעבוד וללמוד‪ ,‬וכן להתרחק מהחבורה‪ ,‬דבר שאכן מביא אותו לעלות על פסים חיוביים ובונים‪,‬‬
‫עד לרגע האומלל בו הוא מתפתה לבלות ערב אחד אחרון עם חבריו לשעבר‪.‬‬
‫הנערים אינם מחמיצים רגע מיותר על מנת להפגין אגרסיביות‪ ,‬אם זה בסגנון דיבור מחספס המתובל‬
‫באופן כבד בקללות‪ ,‬ואם זה בחיבתם להשתעשע בקריאות גנאי והערות מלגלגות לעבר העוברים והשבים‪ ,‬תוך‬
‫כדי נסיעה‪ .‬האינטראקציה שבין הצעירים ואקמל‪ ,‬המהגר האסייאתי‪ ,‬היא ביטוי גס נוסף לחוסר הגבולות של‬
‫הנערים ולרוח הגזענות המובלעת בהם‪ .‬החבורה נוהגת להגיע לחנותו‪ ,‬ליצור המולה שתסיח את דעתו של‬
‫אקמל בכדי שיוכלו לגנוב ממנו ככל העולה על רוחם‪ ,‬להתפרע בחנות‪ ,‬ללעוג לו ולזרוק לעברו הערות גזעניות‪.‬‬
‫מוטיב הגזענות וההערות המתגרות בעוברי אורח מגיע לשיאו כאשר טימוטי מכנה בשם גנאי צעיר ממוצא‬
‫קוריאני‪ ,‬דבר המוביל לרציחתו של סאב‪.‬‬
‫הממסד והסדר הציבורי והחברה בכלל מיוצגים על ידי השוטר שמפגין כלפי הנערים תקיפות ונוקשות‪,‬‬
‫ורואה לעצמו כיעד להעמידם על מקומם‪ .‬נוצר מעגל קסמים כאשר מצד אחד הנערים מקרינים תחושה שהם‬
‫מעל לחוק ומרשים לעצמם לזלזל בסביבתם‪ ,‬ומן הצד השני הסביבה מתייחסת אליהם כאל נערים מפונקים‪,‬‬
‫נהנתנים וחסרי דאגות‪ ,‬שאינם ראויים ליחס רציני‪ .‬כך בתחילת הסרט‪ ,‬רואים את דאף מביע דרישה לשינוי‬
‫ולכבוד‪ ,‬ובהמשך הוא תובע את כבודו על ידי מעשי רצח‪ ,‬ובמקביל הם פונים בזלזול את השוטר ומתגרים‬
‫באנשים לשם השעשוע‪ .‬סאב מרשה לעצמו לדבר בהתנשאות אל השוטר‪ ,‬ומזכיר את אביו‪ ,‬עורך הדין‪ ,‬שיכול‬
‫לחלצו מכל מצב‪ .‬בתגובה השוטר מגיב באלימות שאליה נלווית ההתעללות הסדיסטית של מרטין‪ ,‬עוזרו‪.‬‬
‫מרטין‪ ,‬בן כיתתו לשעבר של סטיב מבית הספר היסודי הוא חבר תנועת הצופים המשמש ככוח עזר לשוטר‪,‬‬
‫ומהווה את תמונת הראי של סטיב‪ .‬גם הוא חסר אופי ונגרר‪ ,‬אלא שמצא עצמו מן הצד השני של המתרס‪,‬‬
‫כשוליה לשוטר‪ .‬בעבר מרטין עצמו היה קורבן לתגובה המרתיעה של מערכת החוק‪ ,‬וכיום הוא מייצג אותה‬
‫ומתענג על האפשרות לניצול הכוח המופקד בידיו‪.‬‬

‫‪28‬‬
‫אם כי אין כל מידע על עיסוקם של הוריהם של שאר בני החבורה‪ ,‬העובדה כי הם גרים ב‪,"Hillz "-‬‬
‫אינם עובדים‪ ,‬נוסעים במכוניות מפוארות וחייהם מתנהלים ממסיבה למסיבה‪ ,‬מקנה את התחושה הברורה כי‬
‫הם מגיעים ממשפחות בעלות מעמד כלכלי וחברתי רם ויכולת השפעה‪ ,‬כך שאין להם ממה לחשוש בכל עימות‬
‫עם החוק‪ .‬במהלך החיפוש אחר פרצה במחסום שמציב החוק להשגת אלכוהול‪ ,‬מגיעים סטיב וחבורתו‬
‫להתחבר עם נוער שוליים‪ ,‬המופיע לראשונה בדמותו של קרייג – הנער שנזרק מבית ספר על ביצוע מעשה‬
‫ונדליזם – ודרך קרייג גם לסוחרי סמים‪ .‬קרייג הוא זה שעל מנת לפזר מריבה מנופף באקדח‪ ,‬אקדח שמשנה‬
‫את חיי החבורה ובמיוחד את דאף‪ .‬מאותו רגע זו שאלה של זמן עד שיהיה אקדח ברשות הנערים‪ ,‬ועד שיתבצע‬
‫בו שימוש‪.‬‬
‫האקדח הוא סמל וביטוי לכוח‪ ,‬לעצמאות ולעשייה אמיתית‪ .‬הוא הופך לבן‪-‬לוויה קבוע של דאף‪,‬‬
‫וכמרכיב מרכזי ברצח המהווה מעין טכס מעבר אכזרי לבגרות‪ ,‬משולב בהכרזה הדרמטית של דאף "הלילה זו‬
‫תחילתה של תקופה חדשה‪ ,‬ההילז‪ ,‬הלבנים הם כאן‪ .‬מהיום מי שיתעסק אתנו יחטוף‪ ."...‬יותר ויותר אקדחים‬
‫מופיעים במהלך הסרט; בהמשך גם אצל טימוטי ואצל ג'יי‪-‬ג'יי‪ ,‬גנב האופנועים המיומן שהפך לשוליה של‬
‫דאף; ולבסוף בסצנה האחרונה של הסרט‪ ,‬האקדח הוא בידיהם של שני ילדים ממש‪ ,‬כאלה שאפילו לא יכולים‬
‫להציג תעודת זהות מזויפת בחנות למכירת משקאות אלכוהוליים )כפי שעושה דאף בתחילת הסרט(‪.‬‬
‫מתקבלת התחושה שהיטשטשו כליל הגבולות שבין משחקי המחשב והמציאות‪ ,‬שכן הילדים כבר‬
‫מתורגלים ומנוסים בסימולציה של ירי ורצח דרך המחשב‪ .‬כלי הנשק האמיתיים נגישים מאוד; לא נותר אלא‬
‫לממש את המיומנות ולהגיע למשחק האמיתי‪ ,‬המשחק בחיים‪ ,‬תרתי משמע‪ .‬סמל אחר של כוח ומעמד הוא‬
‫המכונית‪ .‬טוד העשיר והנוצץ נוסע במכונית פתוחה יוקרתית‪ .‬כאשר הוא זוכה באמונה של האת'ר בשנית‪,‬‬
‫לאחר שקוד לכן זנח אותה‪ ,‬סטיב נותר יושב חסר אונים על שולי המדרכה‪ .‬הנערים נראים נוהגים במהלך‬
‫הסרט במספר מכוניות שונות‪ .‬אין רמז מאין אלה צצו‪ ,‬אך ניתן להבין שהם באים מבתים בהם לא חסר כסף‪.‬‬
‫הנערים יודעים משהו על העולם שמעבר לשכונת הפאר שבה הם גרים‪ ,‬אך זה אינו נוגע להם או מעניין‬
‫אותם‪ .‬סטיב מבקר את היותו של טוד מתעשר בזוי העושה את הונו על דרך עושק של מעמד הביניים‪ ,‬אך לא‬
‫ניכר שעובדה זו ממש מהווה גורם מכונן בחייו‪ .‬הוא עצמו נהנתן ואדיש‪ .‬אם יש לסטיב ולחבריו השכלה כללית‪,‬‬
‫הרי שרכשו אותה בעל כורחם ובלי מעורבות רגשית ומצפונית‪ .‬באחת הפעמים בהם יוצאים הנערים מחנותו‬
‫של אקמל‪ ,‬זורק אחד מהם לעברו‪ ,‬תוך כדי הערות גזעניות וקללות‪ ,‬את הביטוי " ‪."peace in the middle east‬‬
‫המושג שיש להם על המזרח התיכון‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא ריק‪ ,‬סתמי ונטול כל הקשר‪.‬‬
‫אזכורים לתרבות הגות' מופיעים לכל אורך הסרט‪ ,‬ומוטיבים שלה מרוכזים במיוחד באחת הסצנות‬
‫בהם נראים דאף וחבריו יחד עם צעירים נוספים שסגנון דיבורם ומראם מעידים שהם נוער שוליים‪ ,‬ופניהם‬
‫עוטים עגילים ונזמים‪ .‬על רקע אובך לבנבן הנישא בחדר הנערים עוסקים בעישון והסנפת סמים‪ ,‬אחד‬
‫מהחבורה זורק את הערותיו תוך כדי משחק וידאו‪ ,‬והריהוט הכולל מתקן שעליו מונח מוט להרמת משקולות‬
‫מקנה אווירה כוחנית ואלימה‪ .‬מוסיקת הרקע של הסרט המופיעה כמוטיב ומקשרת בין הסצנות‪ ,‬כוללת‬
‫צלילים כבדים ונוקשים של גיטרות חשמליות‪ ,‬ומשרה אווירה מעיקה של אגרסיביות והרס‪.‬‬
‫ועם כל אלה‪ ,‬החלום האמריקאי בא לידי מימושו בצורה המובהקת ביותר בשכונת זו‪ ,‬כפי שאומר‬
‫סטיב בקריינות בתחילת הסרט "השכונה הייתה התגשמות החלום האמריקאי‪ :‬לבנה‪ ,‬עשירה‪ ,‬ובלי פשיעה"‪.‬‬
‫הנערים קולטים מהסביבה את המסר לפיו הנהנתנות לשמה היא יעד ותכלית "החיים עבורנו היו מסיבות‪,‬‬
‫טיולים במכוניות שלנו‪ ,‬בחורות‪ ,‬אלכוהול וסמים‪ ,‬השתטות וגניבות קטנות" מוסיף סטיב‪ .‬אין בקרבתם שום‬
‫גורם ערכי ותומך שיציב גבולות ודרישה לאחריות‪ ,‬וכך כל שנותר הוא למצות את החיים הטובים והראויים‬
‫דרך מגורים בפרבר עשיר ושקט‪ ,‬מסיבות‪ ,‬סמים‪ ,‬סקס‪ ,‬ונהיגה במכונית ספורטיבית‪ .‬החיים הם משחק‬

‫‪29‬‬
‫שמתחיל בילדות וממשיך בבגרות‪ .‬סטיב‪ ,‬היחיד שמצליח לעזוב את השכונה‪ ,‬להגיח לעולם המבוגרים ולממש‬
‫את עצמו בסביבה אחרת‪ ,‬עדיין נשאר ילד מגודל שמשחק בייסבול‪ ,‬סמל אמריקאי‪ ,‬אלא שכעת זה מתבצע‬
‫באופן מקצועני‪ ,‬מפורסם ומכניס כלכלית‪ .‬בתוכו הוא נשאר חסר אונים ולא מגובש‪.‬‬

‫‪ .4‬דיון‬
‫גיל ההתבגרות ככלל‪ ,‬ובתקופה המודרנית במיוחד‪ ,‬הוא גורם סיכון למשברים‪ .‬עניין זה בולט כאשר‬
‫נבחן גיל ההתבגרות בראי שנות החמישים של המאה הקודמת ותחילת שנות המאה הנוכחית‪ ,‬מודל תיאורטי‬
‫רלוונטי וסרטי מרד הנעורים‪ .‬בשנות החמישים של המאה ה‪ 20 -‬השתלבו המהפכה האלקטרונית‪ ,‬המהפכה‬
‫הגראפית‪ ,‬והמהפכה הפמיניסטית )פוסטמן‪ (Shary, 2005 ; 1986 ,‬ויצרו את תרבות הנוער ואת מושג מרד‬
‫הנעורים כפי שהוא מוכר כיום‪ ,‬מושג אשר החל להשתקף בקולנוע החל משנים אלו‪.‬‬
‫בהשוואת הסרטים הראשונים שעסקו בנושא מרד הנעורים לסרטים מן העשור הנוכחי בראי המודל‬
‫הביו‪-‬אקולוגי של אורי ברונפנברנר‪ ,‬ניתן להצביע על הרעיון המשותף העומד ביסוד ארבעת הסרטים‪ ,‬החל‬
‫מרמת המיקרו ועד לרמת האקסו‪ .‬על פי רעיון זה‪ ,‬בגיל ההתבגרות נמצאים הגורמים האובייקטיביים‬
‫העומדים וקיימים תמיד כגורמי סיכון‪ ,‬ובהם שילוב של צמיחה פיזית ומינית‪ ,‬שינוי ברמות הרגשית‪,‬‬
‫הקוגניטיביות והחברתית‪ .‬פרק חיים זה מציב אתגר התפתחותי של גיבוש זהות‪ ,‬וכל הסרטים המדוברים דנים‬
‫בהיותו של המתבגר המורד צעיר המתמודד לבדו עם חיפוש המשמעות וחוסר התכלית שבחייו‪ ,‬בלי דמות‬
‫בוגרת שתוכל לשמש לו כדוגמה אישית ומודל לחיקוי על מנת לגשר בין הילדות לבגרות‪ .‬אפשרות אחת היא‬
‫היעדרות של מבוגרים מחייהם של בני נוער‪ ,‬כך ב"הפרא" מ‪ 1953-‬אצל נוער שוליים‪ ,‬וכך גם אצל בני הטובים‬
‫משכונת השפע ב‪" -‬ד'ה הילז" מ‪ . 2004 -‬האחרונים אמנם אינם נוודים כמו ג'וני וחבורתו‪ ,‬אבל ניכר היטב חוסר‬
‫הכיוון ואובדן הפרופורציות בחייהם‪ ,‬הנובעים מהיעדרותו של מבוגר שישמש כמדריך‪ .‬אפשרות אחרת היא‬
‫הימצאותם של הורים‪ ,‬אבל כאלה שלא יכולים להוות דמות מובילה המשמשת משענת‪ .‬עניין זה קשור לתופעה‬
‫גדולה יותר של תמורות בתרבות המערבית אשר התחוללו לאורך ציר הזמן‪.‬‬
‫מחצית המאה שמבדילה בין התקופות מביאה עימה שינויים בתרבות המערבית‪ .‬שינויים אלו מביאים‬
‫לידי ביטוי הבדלים משמעותיים ברמת המאקרו ובמערכת ציר הזמן בין סרטי שנות ה‪ 50-‬של המאה ה‪20-‬‬
‫לסרטי העשור הראשון של המאה ה‪ .21-‬ב"מרד הנעורים" היה זה פער‪-‬הדורות שיצר נתק וחוסר הבנה בין‬
‫ג'ים להוריו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בשנות ה‪ 2000-‬ההורים עצמם הם כבר ילידי תרבות הטלוויזיה ועידן מרד הנעורים‪,‬‬
‫כך שב"שלוש עשרה" היה זה דווקא חוסר‪-‬פער‪-‬הדורות‪ ,‬והיותה של האם מעין מתבגרת‪-‬מורדת בעצמה‪ ,‬דבר‬
‫שמנע מטרייסי מודל לבגרות‪ .‬המרד של טרייסי הוא יותר קריאה לתשומת‪-‬לב ולחיפוש גבולות ולא ערעור על‬
‫הדפוסים השמרניים של הדור הקודם‪ ,‬שהיה בעצמו דור מורד‪ .‬דור זה אופיין גם בטווח גילאים שונה בתקופות‬
‫השונות‪.‬‬
‫טווח הגילאים בהם מטפלים סרטי שנות החמישים נע מסוף התיכון ומעלה‪ .‬בני הנוער המופיעים‬
‫ב"הפרא" נמצאים בשנות העשרים לחייהם; חברי "מועדון האופנוענים של המורדים השחורים" הם נוודים‬
‫חסרי בית הנוסעים בדרכים‪ .‬לעומת זאת ב"שלוש עשרה" הטיפול בנושא ההתבגרות יורד ומגיע לגיל שעל שמו‬
‫קרוי הסרט‪ .‬התפיסה התרבותית המשתנה מוקרנת גם אל המרקם והמקום התרבותי של תקופת הגיל‪.‬‬
‫"פרא" ו"מרד הנעורים"‪ ,‬תחילת הקץ של עידן התמימות ‪ ,‬היו ניסיונות ראשונים לבחון את התופעה‬
‫החברתית החדשה של מרד גיל ההתבגרות‪ .‬סרטים אלה והיוו פריצת דרך בעצם הצגתה ובאופן בו קראו תגר‬
‫על קוד ההפקה שהיה מקובל בהוליווד באותם ימים‪ .‬אלימות נוער‪ ,‬סדקים במשפחה ורמיזות מיניות היו‬
‫מרכיבים חדשים שהופיעו על המסך הגדול‪ ,‬גורמים שיכלו לזעזע ולחדש‪ .‬כיום‪ ,‬הסרטים הללו נראים תמימים‬

‫‪30‬‬
‫ומיושנים‪ ,‬כאשר במבט ראשון עולה אצל הצופה השאלה "על מה הייתה כל המהומה?"‪ .‬כותרות האזהרה‬
‫המופיעות בתחילת "הפרא" נראות לצופה כיום כדבר תמוה עד משעשע‪ ,‬ומה שמתואר בתור "דבר שלא היה‬
‫יכול לקרות ברוב הערים האמריקניות" מצטייר כיום כמציאות יומיומית רווחת‪.‬‬
‫אופן הבעת המרד של נוער שנות ה‪ 50-‬היה עישון סיגריות ושתיית אלכוהול‪ ,‬נהיגה פרועה‪ ,‬ונדליזם‬
‫וגישושים של ניסיונות מיניים‪ ,‬הנראים כיום כהססניים וביישניים למדי‪ .‬בשנות האלפיים התמימות המינית‬
‫מוצגת כדבר שחלף מן העולם‪ ,‬השימוש בסמים נפוץ ושגרתי‪ ,‬והאלימות המצוירת של משחקי המחשב חוצה‬
‫את גבולות המסך ויוצרת תסריט בלהה במציאות‪ .‬כאשר פלאטו ב"מרד הנעורים" מנופף באקדח הדבר נתפס‬
‫כחריג ויוצא דופן‪ ,‬וכאשר הוא יורה אש חיה זה מצטייר כפליטת כדור שנבעה מאיבוד שליטה‪ .‬שנת ‪2004‬‬
‫מוצאת את דאף וחבריו ב"ד'ה הילז" משתמשים בנשק חם כדבר שבשגרה‪ ,‬מתוך קור רוח ואדישות‪ .‬טרייסי‬
‫בת ה‪ , 13-‬שרק אתמול שיחקה בבובות היא היום גונבת‪ ,‬שותה‪ ,‬משתמשת בסמים‪ ,‬עושה פירסינג ומתנסה‬
‫במין‪ .‬בשנות החמישים הנוער המורד פורץ את המוסכמות החברתיות ומעז לחצות את הגשר אל עולם‬
‫המבוגרים‪ .‬שנות האלפיים מוצאות נוער שאיבד מזמן את התמימות‪.‬‬
‫התקופות השונות משקפות הבדלים קיצוניים בכל הנוגע ליחס אל הממסד‪ .‬גם ב"מרד הנעורים" וגם‬
‫ב"שלוש‪-‬עשרה" ישנן סצנות המתרחשות בבית‪-‬ספר‪ ,‬אלא שב"מרד הנעורים" יש עדיין רמזים של יראת כבוד‬
‫מושרשת לממסד‪ ,‬אם זה דרך אופן הלבוש ואם זה דרך הכבוד שנדרשים התלמידים לתת לסמל בית הספר‪.‬‬
‫ב"שלוש עשרה" אנו עדים ל דיבור מזלזל וסתמי אל מחנך הכיתה‪ ,‬באופן שאינו מתקבל כדבר יוצא דופן ואינו‬
‫זוכה לתגובה חריפה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬האופנוענים ב"פרא" אמנם מתריסים ומתחצפים אל השוטר‪ ,‬אך כאשר‬
‫נדרש מנהיג חבורת " ‪ " The Beetles‬להתלוות אליו לבית המעצר‪ ,‬הוא מציית בלי שיהיה צורך באיום או‬
‫שימוש בכוח‪ ,‬והשוטר מיחידת‪-‬התגבורת שמופיע בסוף "הפרא" מוצג כדמות סמכותית ומכובדת‪ .‬ב"דה הילז"‬
‫יש דיבור מזלזל ביותר כלפי השוטר‪ ,‬וזה מגיב באופן מאיים ובוטה בהתחלה‪ ,‬ואלים בהמשך‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬אחד‬
‫השוטרים אף היה חלק מהחבורה של בני הנוער הפורעים אותם הוא מנסה לעצור‪ ,‬ובהתנהגותו ובעצם נוכחותו‬
‫כשוטר‪ ,‬מטשטש את הקו הדק בין מקור הסמכות למקור הפורענות‪ .‬בסרטי שנות החמישים מופיעים מבוגרים‬
‫שמציגים חזות מבוגרת ושונה מזו של בני הנעורים בלבוש‪ ,‬בסגנון הדיבור ובהתנהגות‪ .‬בסרטי שנות האלפיים‪,‬‬
‫המבוגרים בדרך כלל אינם שונים באופן מהותי בהופעתם החיצונית‪ ,‬בסגנון דיבורם או בהתנהגותם מאלו של‬
‫בני הנוער‪.‬‬
‫במהלך חמישים השנים שחלפו עובר מוסד המשפחה תמורה ומוצג בצורה שונה לחלוטין‪ .‬ב"מרד‬
‫הנעורים"‪ ,‬המשפחה הבורגנית האמריקאית הממוצעת‪ ,‬כפי שאנו עדים לה אצל ג'ודי ואצל ג'ים‪ ,‬עדיין מציגה‬
‫חזות של נורמטיביות; את המשפחה מובילים שני הורים‪ ,‬ומתנהל סדר יום וארוחות משפחתיות ליד השולחן‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בשנות האלפיים עולה השאלה מה נותר ממוסד המשפחה‪ .‬ב"שלוש עשרה"‪ ,‬הילדה הנורמטיבית‬
‫כביכול היא בת להורים גרושים‪ ,‬כל אחד מהם הוא מבוגר‪-‬ילד בעצמו‪ .‬ב"ד'ה הילז" נדמה כי בני המשפחה‬
‫כלל אינם קיימים‪ ,‬והנוער עזוב לנפשו בתוך העושר ושפע האפשרויות שהכסף מעמיד לרשותו‪ .‬בקצותיה של‬
‫המהפכה האלקטרונית והמהפכה הגראפית של שנות החמישים נמצאה הטלוויזיה‪ .‬בשנות האלפיים זהו כבר‬
‫המחשב – הרבה יותר מהיר‪ ,‬הרבה יותר בוטה במסריו האלימים והמיניים‪ ,‬ובעל עוצמה מניפולטיבית אדירה‬
‫לעידוד צריכה‪ .‬בשנות האלפיים הנוער שולט במחשבים יותר מהוריו‪ .‬הסודות שפעם היו בידי המבוגרים‪,‬‬
‫נגישים עתה לילדיהם וזמינים להם יותר מאשר להוריהם‪.‬‬
‫עבודה זו היוותה ניסיון ראשוני של כותביה לבחון דרך פריזמה של תקופות שונות בעת המודרנית‪,‬‬
‫המודל הביו‪-‬אקולוגי ועדשת המצלמה‪ ,‬את אופן הופעתו‪ ,‬התפתחותו והשפעתו של מרד הנעורים‬
‫במדגם בן ארבעה סרטים מהזרם המרכזי של נציגת התרבות המערבית הבולטת של העת המודרנית‬

‫‪31‬‬
‫בתחום הקולנוע ‪ -‬ארצות הברית‪ .‬מחקר עתידי ייתכן בהתרכזות וסקירה מקיפה יותר של סרטי מרד‬
‫נעורים בכל אחת מהתקופות הנדונות‪ .‬אפשרות נוספת היא לבדוק את הנושא כפי שמשתקף בחברות‬
‫מערביות אחרות‪ ,‬ובחברות מתרבויות לא מערביות‪ .‬כמו כן‪ ,‬רלבנטי במיוחד יהיה לבחון את המהלך‬
‫שקרה בנושא מרד הנעורים בסרטים הישראלים‪ ,‬וכן לערוך השוואות בין‪-‬תרבותיות‪.‬‬
‫לתחום המדיה‪ ,‬באופן פרטיקולארי המדיום הקולנועי‪/‬טלוויזיוני‪ ,‬תהודה רבה בחברה כלל‪,‬‬
‫ובקרב אוכלוסיית הנוער בסיכון בפרט )למשל‪ ,‬כפי שנושא הקולנוע בא לידי ביטוי בקורס זה(‪ .‬כאנשי‬
‫חינוך הנתקלים על בסיס יומיומי בבני נוער בסיכון‪ ,‬אשר נחשפים באופן שיטתי ובלתי ניתן לשליטה‬
‫לתרבות קולנועית‪/‬טלוויזיוניות המשפיעה על אורח חייהם‪ ,‬אנו רואים חשיבות ועוצמה רבה בשילוב‬
‫של פענוח סרטי הקולנוע והבנת התיאוריות של נוער בסיכון הקשורות אליהם‪ ,‬זאת באופן שהם‬
‫משתקפים לאורך הזמן ובעת בה אנו חיים‪ .‬אנו מאמינים כי המשך חקירת התחום יוכל לספק כלי רב‬
‫עוצמה לאנשי החינוך‪ ,‬השראה והכוונה בונה ובעלת משמעות לכלל החברה‪ ,‬בתוכה למתבגרים‬
‫ובייחוד למתבגרים בסיכון‪.‬‬

‫‪ .5‬ביבליוגרפיה‬
‫אבנר‪ ,‬ז‪ .(1984) .‬התבגרות‪ .‬גבעתיים‪ :‬הוצאת מסדה‪.‬‬
‫בטלר‪ ,‬ר‪ – 2009) .‬הרצאה ‪" .(18.5.09‬פסיכולוגיה התפתחותית"‪.‬‬
‫זיידר‪ ,‬י‪ .(1997) .‬סערת גיל התבגרות‪ .‬אבן יהודה‪ :‬הוצאת רכס‪.‬‬
‫טלמון‪ ,‬מ‪ .(2001) .‬בלוז לצבר האבוד‪ :‬חבורות ונוסטלגיה בקולנוע הישראלי‪ .‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪.‬‬
‫מוס‪ ,‬ר‪ .‬א‪ .(1988) .‬תיאוריות על גיל ההתבגרות‪ .‬תל אביב‪ :‬ספרית הפועלים‪.‬‬
‫מי‪-‬עמי‪ ,‬נ‪ .‬ותקווה‪ ,‬ר‪ .(21/11/2005) .‬התאבדות וניסיונות התאבדות בקרב בני‪-‬נוער ‪ -‬התופעה ודרכים‬
‫למניעתה ‪ .‬ירושלים‪ :‬הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‪ .‬נדלה ב‪ 12.08.2009-‬מ‪:‬‬
‫‪http://212.235.5.230/mmm/data/pdf/m01274.pdf‬‬
‫סולברג‪ ,‬ש‪ .(2007) .‬פסיכולוגיה של הילד והמתבגר‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה ההתפתחותית )מהדורה שניה(‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬הוצאת מאגנס‪.‬‬
‫פוסטמן‪ ,‬נ‪ .(1986) .‬אובדן הילדות ‪) .‬ב‪ .‬חזן ומ‪ .‬אלון )עורכים( וי‪.‬כפרי )מתרגמת((‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬ספריית הפועלים‪.‬‬
‫קונגר‪ ,‬ג‪ .(2001) .‬גיל ההתבגרות ‪ .‬הוד השרון‪ :‬אסטרולוג הוצאה לאור‪.‬‬
‫קציר‪ ,‬ע‪ .(20/07/2008) .‬גיל ההתבגרות‪ .‬הגורם האנושי‪ .‬נדלה ב‪ 12.08.2009-‬מ‪:‬‬
‫‪http://www.humanfactor.co.il/article.phtml?a_id=985&c_id=103%20-%2033k‬‬
‫‪Bronfenbrenner, U. (1994). Ecological models of human development. In International‬‬
‫& ‪encyclopedia of education, Vol. 3, 2nd Ed. Oxford: Elsevier. Reprinted in: Gauvain, M.‬‬

32
Cole, M. (Eds.). (1993). Readings on the development of children, 2nd Ed.(pp. 37-43).
NY: Freeman.
Bronfenbrenner, U. (Ed.). (2005). Making human beings human: Bio-ecological perspectives on
human development. Thousand Oaks, CA: Sage.
Considine, D. M. (1985) The Cinema of Adolescence. London, UK: McFarland & Company.
Elkind, D. (1967). Egocentrism in adolescence. Child Development, 38, 1025–1034.
Goossens, L. (2006A). Adolescent development: Putting Europe on the map. In S. Jackson & L.
Goossens (Eds.), Handbook of adolescent development (pp. 1-10). New York:
Psychology Press.
Goossens, L. (2006B). Theories of adolescence. In S. Jackson & L. Goossens (Eds.), Handbook
of adolescent development, (pp. 11-26). New York: Psychology Press.
Gullotta, T. P., Adams, G. R., & Markstrom, C. A. (1999). The adolescent experience (4th ed.).
San Diego: Academic Press.
Lehalle, H. (2006). Cognitive development in adolescence: Thinking freed from concrete
constraints. In S. Jackson & L. Goossens (Eds.), Handbook of adolescent development
(pp. 71-89). New York: Psychology Press.
Offer, D., & Schonert-Reichl, K. (1992). Debunking the myths of adolescence: Findings from
recent research. Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry,
31, 1003–1014.
Scholte, R. H. J., & Van Aken, M. A. G. (2006). Peer relations in adolescence. In S. Jackson &
L. Goossens (Eds.), Handbook of adolescent development (pp. 175–199). New York:
Psychology Press.
Shary, T. (2005). Teen Movies: American Youth Onscreen. London: Wallflower Press.
The Wild One
1. The Motion Picture Production Code (n.d). Retrieved August 20, 2009, from
http://productioncode.dhwritings.com/multipleframes_productioncode.php.
2. Levy, E. (n.d.). Wild one, the – film review. Emanuel Levy: Cinema 24/7. Retrieved
August 12, 2009, from: http://www.emanuellevy.com/search/details.cfm?id=2946
3. Simmons, J. (2008). Violent youth: The censoring and public reception of The Wild One
and The Blackboard Jungle. Film History: An International Journal, 20, 381-391.
Rebels without a Cause

33

1. Dirks, T. (n.d.). Rebel Without A Cause (1955) – film review. filmsite. Retrieved
August 12, 2009, from:
http://www.filmsite.org/rebel.html
2. Che Chan, L. (n.d.). Rebel Without A Cause (1955) – film review. The Internet
Movie Database (IMDB). Retrieved August 12, 2009, from:
http://www.imdb.com/Reviews/223/22346
Thirteen

3.

.‫ מדור קולנוע‬,‫ עיתון ירושלים‬.‫ אני חסרת אונים‬,‫ את מסוממת‬.(‫ דצמבר‬12 ,2003) .‫ י‬,‫אלקריב‬

.1

.14-15 ,‫ שעות‬24 ,‫ ידיעות אחרונות‬.‫ כוכבת נולדה‬.(‫ נובמבר‬30 ,2003) .‫ י‬,‫מנהרדט‬

.2

Hunter, S. (2003, August 29). Girls Gone Wild: 'Thirteen' Reveals Eighth Grade as More
Than Lip Gloss and Slow Dances. The Washington Post, p. C01.

4.

Quart, A. (2003). Thirteen. Film Comment. 39 (4), 71.

The Hillz
1. Barnun, S. (2009, August, 11). "personal communication".
(http://www.facebook.com/saran.barnun).
2. Brooks, D. (2004, April, 24). The Columbine Killers. New York Times. p. A.17.
Retrieved August 24, 2009, from:
http://proquest.umi.com/pqdweb?
sid=1&RQT=511&TS=1251096171&clientId=11917&firstIndex=60
3. Eckart, G. (2005). The German Gothic Subculture. [Electronic version]. German Studies
Review, Vol. 28, No. 3 (Oct., 2005), pp. 547-562. Retrieved August 24, 2009, from:
http://www.jstor.org/pss/30038230
4. Rendon, J. (2004, February 17). Goth to go: Subculture inspires designer's Bleeding
Edge figures. Houston Chronicle. P. 3. Retrieved August 24, 2009,
from:http://proquest.umi.com/pqdweb?
index=69&did=546548181&SrchMode=1&sid=1&Fmt=3&VInst=PROD&VType=PQD
&RQT=309&VName=PQD&TS=1251096204&clientId=11917

34
5.

Rutledge, C.M,. Rimer, D. & Scott, M. (2008). Vulnerable Goth Teens: The Role of
Schools in This Psychosocial High-Risk Culture. [Electronic version]. The Journal of
School Health. Vol. 78, Iss. 9; pp. 459-465. Retrieved August 24, 2009, from:
http://proquest.umi.com/pqdweb?
index=2&did=1550208431&SrchMode=2&sid=8&Fmt=3&VInst=PROD&VType=PQD
&RQT=309&VName=PQD&TS=1251098893&clientId=11917






Download הנעורים בסרטים 00.19 פי די אף



הנעורים בסרטים 00.19 פי די אף.pdf (PDF, 269.78 KB)


Download PDF







Share this file on social networks



     





Link to this page



Permanent link

Use the permanent link to the download page to share your document on Facebook, Twitter, LinkedIn, or directly with a contact by e-Mail, Messenger, Whatsapp, Line..




Short link

Use the short link to share your document on Twitter or by text message (SMS)




HTML Code

Copy the following HTML code to share your document on a Website or Blog




QR Code to this page


QR Code link to PDF file הנעורים בסרטים 00.19 פי די אף.pdf






This file has been shared publicly by a user of PDF Archive.
Document ID: 0000118414.
Report illicit content